היום לפני 55 שנה, ב-24 במאי 1956, נערכת התחרות הראשונה של האירוויזיון. התחרות - Eurovision Song Contest, נערכה בלוגאנו שבשווייץ, בהשתתפות שבע מדינות בלבד. הזוכה - נציגת שווייץ, המארחת.
שנה לאחר מכן אירחה גרמניה את התחרות ומאז מתקיים האירוויזיון בכל שנה אצל המדינה הזוכה בשנה שחלפה.
מאז שנת 1956 הצטרפו לאירוויזיון מדינות רבות מרחבי אירופה, כולל ישראל, שהחלה להשתתף בתחרות בשנת 1973.
המדינות הרשאיות להשתתף בתחרות הן אלו החברות באיחוד השידור האירופי והן כוללות מדינות אירופיות, כמו גם את ישראל, מרוקו, תוניס, טורקיה, קפריסין, אלג'יריה, מצרים, לבנון, סוריה ולוב. אך מתוך המדינות הלא-אירופיות, רבות אינן משתתפות באירוויזיון.
עם השנים הצטרפו מדינות רבות לתחרות היוקרתית כששנת 2003 הייתה השיא של כל הזמנים ומספר המדינות המתחרות הגיע ל-26. לקראת אירוויזיון 2004 ביקשו מדינות חדשות נוספות להשתתף בתחרות, ואיגוד השידור האירופי (EBU) הגיע למסקנה שיש לתת לכל המדינות הזדמנות להשתתף ולא לפסול מראש בגלל תוצאה נמוכה בשנה שקדמה.
כך נולד הרעיון לקיים שתי תחרויות נפרדות - תחרות חצי גמר ותחרות גמר.
ישראל כאמור החלה להשתתף באירוויזיון בשנת 1973 ואילנית, אחת מהזמרות המצליחות בארץ באותן שנים, נשלחה לייצג את ישראל בתחרות שנערכה בלוקסמבורג. אילנית סיימה במקום ה-4 אחרי לוקסמבורג, ספרד ובריטניה.
ישראל זכתה שלוש פעמים בתחרות האירוויזיון. בשנת 1978 זכה יזהר כהן בתחרות שנערכה בצרפת עם השיר "אבניבי"; בשנת 1979 זכתה להקת חלב ודבש יחד עם גלי עטרי בתחרות שנערכה בירושלים עם השיר "הללויה"; ובשנת 1998 זכתה
דנה אינטרנשיונל בתחרות שנערכה בברמינגהאם שבאנגליה, עם השיר "דיווה".
היום, יותר מחמישים שנה אחרי, הפך האירוויזיון לאחד מסמלי התרבות הפופולריים המוכרים ביותר של אירופה במאה העשרים.
