בסיום עדותו בפרשת ראשונטורס, נשאל (יום ה', 16.6.11)
אהוד אולמרט בידי הסניגורית נוית נגב כיצד הוא חש כאשר מתברר לו בדיעבד מה אירע. אולמרט השיב: "כאב עמוק וצעק עמוק ומבוכה גדולה מאוד". הוא הוסיף, כי מתאמת הנסיעות, רייצ'ל רז-
ריסבי, מעולם לא אמרה לו שאינה מסתדרת, אלא שאלה אותו שאלות קונקרטיות ו"ניסיתי לתת לה תשובה הגונה שנראתה לי סבירה לפי הגישה שהנחיתי אותה מקדמת דנא - להקל על המדינה בהוצאותיה, ושנסיעות פרטיות יכוסו מנקודות ומחשבון אישי.
"לצערי, ואני חושב שגם לצערה, לא היה מקרה אחד שלא ידעתי על הקושי שהיא הציגה אותו כאן לגבי הנסיעות שלי. אילו הייתי יודע שזה קיים, אילו היא הייתה אומרת לי, הייתי מבקש משולה [זקן - א.ל.] ומרענן [דינור, המנכ"ל - א.ל.] לבדוק ממה נובע הקושי הזה וכיצד לטפל בו. אני הרי לא בורח מהתעסקות בבעיות".
נגב שאלה את אולמרט האם הוא מרחיק את עצמו ממעשיה של רז-ריסבי. הוא השיב: "אני לא מאמין שהיא עשתה משהו פגום בכוונה". הנשיאה
מוסיה ארד שאלה: "אולי נאמר לה לעשות?" אולמרט השיב: "אני לא אמרתי". ארד: "אולי נאמר לה לפעול כך?" אולמרט: "רייצ'ל נשאלה את השאלה הזאת, והיא לא אמרה שאי פעם נאמר לה דבר כזה. היא אמרה שהיא קיבלה הנחיות כלליות". ארד: "אתה חושב שהיא עשתה את זה על דעתה?" אולמרט: "היא אמרה שהיא עשתה את זה על דעתה". ארד: "מה אתה חושב?" אולמרט: "אני לא אמרתי לה".
ארד אמרה, כי יש להבחין בין החוסרים לבין העודפים. נגב טענה, כי זוהי תמונה כוללת ואין להבחין בין השניים. ארד העלתה את האפשרות שההנחיה ניתנה בידי
שולה זקן, וסניגורה מיכה פטמן התערב: "לא הייתה טענה כזו מפיו של שום עד".
אולמרט המשיך ואמר, כי לפי כתב האישום - הייתה כוונה מראש לגבות כספים עודפים ואחר כך להשתמש בהם לצרכיו הפרטיים. "זה שקר! לא היה כדבר הזה!" הרים אולמרט את קולו.
לוחש לשופטים
בסיום העדות הראשית, ביקש אולמרט לומר מספר מילות סיכום לפרק זה, אך הוא פנה לעבר השופטים ודיבר כמעט בלחישה. הוא אמר, כי תחושתו היא של עלבון עמוק כאשר נטען כלפיו שהוא רימה ארגונים כמו יד ושם.
אולמרט סיים: "יש פה מי שתפקידו להכפיש ולפגוע, לפחות כך זה מצטייר. הוא מבין את תפקידו אחרת, ואני מכבד את זה. אבל מבחינת מה שאני מרגיש - אני צריך לשבת פה ולשמוע את ההכפשות האלה ולבקש סליחה? על מה? על כל הפעילות הזאת? על עשרות המיליונים? אז באתי לכאן להשמיע את זעקת הכאב שלי".
