אברהם תירוש.יליד 25.9.37, תל אביב.
בוגר בית הספר היסודי מוריה, הישיבה התיכונית היישוב החדש (1956) וישיבת מרכז הרב (1956-1955). שירת בצה"ל במסגרת הנח"ל (1960-1957). היה חבר קיבוץ סעד (עד 1966). באותה תקופה היה כותב קבוע בעיתון עמודים - ביטאון הקיבוץ הדתי. בוגר לימודי ספרות ופילוסופיה יהודית, אוניברסיטת תל אביב (1969-1966). נשוי לזהבה, אב לארבעה, סב לשבעה.
שימש כתב הצופה (1967-1966); עורך זרעים, ביטאון בני עקיבא (1974-1968), מרצה לעיתונות ותקשורת בצה"ל (1990-1972); בעל מדור קבוע לביקורת עיתונות בתוכנית מאחורי הכותרות, בקול ישראל (1986-1983); מנחה ומשתתף בתוכניות טלוויזיה, פרסם מאמרים בנושאי עיתונות בספר השנה של העיתונאים ובבמות נוספות.
תירוש הינו חתן פרס סוקולוב לעיתונאות (1983), יחד עם
יעקב ארז ו
אבי בטלהיים, על תחקיר ענק בנושא מלחמת לבנון, שיצא לאור כחוברת מיוחדת של
מעריב שנה לאחר המלחמה. מספטמבר 1967 מילא שורה של תפקידים במעריב: כתב אזורי, כתב לענייני עליה וקליטה והעם היהודי, כתב פוליטי ופרלמנטרי, כתב מוספי שבת, חבר הנהלת המערכת, רכז כתבים, ראש דסק החדשות, ראש מערכת שבת, מ"מ עורך העיתון, מראיין, כותב מאמרי מערכת, שליח העיתון למשימות בחו"ל, פובליציסט ואומבודסמן.
תירוש הינו בעל טור שבועי קבוע, פרשן והאומבודסמן של העיתון. בנוסף, הוא משמש מרצה לתקשורת ביחידה לעיתונאות ותקשורת, אוניברסיטת בר-אילן. ממלא, בנוסף, תפקידים ציבוריים: חבר ועדת העורכים של העיתונות, חבר
מועצת העיתונות, חבר מועצת הנאמנות של התיאטרון הקאמרי, חבר המועצה הציבורית של יד בן-צבי, חבר הנהלת ברית עברית עולמית, חבר הנהלת קרן ישראלית לחינוך ותרבות בגולה.
ערך, ביחד עם אביו, יוסף תירוש, את הספר: הציונות הדתית והמדינה.
