דודו ואנונו, מי שהיה מבכירי רשות המיסים, הורשע (ב', 5.9.11) בארבע עבירות של לקיחת שוחד, בקשירת קשר לביצוע פשע, בעבירות מס ובשיבוש מהלכי משפט. ואנונו הורשע בידי שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
דוד רוזן, בעיקר בפרשת האמרגן יוחאי יעיש, וזוכה מרוב הפרשות האחרות שיוחסו לו.
רוזן ציין, כי מצא את עדותו של יעיש אמינה למרות הבעייתיות שנתגלתה בה פה-ושם. לעומת זאת, את עדותו של בכיר קדימה, יואל מוגמי, מצא כבעייתית ולא היה מסוגל לקבוע על-פיה לבדה ממצאים. על גירסתו של ואנונו אומר רוזן כי "היא אינה בבחינת גירסה".
ואנונו שימש בשנים 2010-2004 כמנהל היחידה הארצית לאכיפה וגבייה. בפברואר 2010 מונה למנהל היחידה הארצית לחקירות שטח ומודיעין, תפקיד אותו מילא עד מעצרו בפברואר השנה. המדינה טענה, כי לכל המאוחר מאז תחילת שנות ה-2000, פעל ואנונו כדי להשיג לעצמו ולמקורביו טובות הנאה כספיות ואחרות.
פרשת ואנונו-יעיש-פרץ - הרשעה
האישום הראשון והמורכב ביותר עסק בפרשת יעיש, אמרגנו של הזמר קובי פרץ. לטענת המדינה, בתחילת 2007 רקמו ואנונו ורן הדר תוכנית, לפיה הדר יפנה נישומים לטיפולו של ואנונו, תמורת שוחד בו יחלקו השניים. את הקשר עם יעיש יצר מוגמי, כאשר ואנונו הציע לסגור את תיקו של פרץ תמורת 180,000-150,000 שקל אך פרץ סירב. מאוחר יותר, הפחיד ואנונו את יעיש בספרו לו שענייניו במס הכנסה נבדקים, סיכם עימו שיסדיר את ענייניו תמורת 200,000 שקל וכך היה.
על-פי כתב האישום, למרות זאת, החלה בדיקה אזרחית בתיקו של יעיש, ובעקבות זאת הוכנס לתמונה רו"ח
ראובן שיף, שהיה אז נשיא לשכת רואי חשבון. ואנונו הבטיח ליעיש שיטפל בעניינו ובמסגרת זו שכר את שירותיו של שיף ושילם לו במזומן. רו"ח שי בן-דוד ממשרדו של שיף ניהל מגעים עם רשות המיסים והגיע להסדר בעניינו של יעיש, ואילו כאשר ביקשה הרשות לשוב ולבדוק את ענייניו של יעיש, ניסה ואנונו לטרפד בדיקה זו. בפרשה זו הורשע ואנונו בקשירת קשר לביצוע פשע, לקיחת שוחד, שיבוש מהלכי משפט ועבירות מס. הוא זוכה מאשמת סחיטה באיומים.
פרשת ואנונו-מימון - הרשעה
האישום השני נגע לקובי מימון, מבעלי השליטה בחברות ישראמקו, איירפורט סיטי, נצבא ועוד. המדינה טענה, כי ביולי 2010 העביר פקיד שומה חקירות ת"א לוואנונו תיק גולמי בעניינו של מימון. חודש לאחר מכן ניסה ואנונו לסחוט ממימון 120,000 דולר, כאשר העביר לו באמצעות מוגמי מסר ולפיו קיים צו עיכוב יציאה מן הארץ נגדו, אך ואנונו יוכל להסדיר את העניין תמורת הסכום המבוקש. מימון סירב לשלם. ואנונו זוכה מסחיטה באיומים, לקיחת שוחד ושיבוש מהלכי משפט. לדברי רוזן, פרשה זו מושתתת בעיקרה על עדותו של מוגמי, וגירסתו עדיפה על זו של ואנונו, אך עדיין קיים סיכוי שמוגמי הוא שגילגל הצעה עליה לא ידע ואנונו. לפיכך, זוכה ואנונו מחמת הספק.
פרשת ואנונו-שחורי - הרשעה חלקית
האישום השלישי נגע לטיפולו של ואנונו בחשדות נגד עו"ד דליה שחורי, רעייתו של מנכ"ל קדימה, תא"ל (מיל.)
משה שחורי. מוגמי יצר עבורה קשר עם הדר, וזה הציע שוואנונו יסייע לה. ואנונו ביקש תחילה שוחד במזומן, אך לאחר ששחורי דחה את בקשתו, ביקש ואנונו להתמנות לתפקיד בקדימה, כגון אחראי על נושא אבטחת מחשבים ואינטרנט. בסופו של דבר לא קידם ואנונו את ענייניה של שחורי, אך הואשם בקשירת קשר לביצוע פשע ובלקיחת שוחד. הוא הורשע בלקיחת שוחד וזוכה מקשירת קשר.
פרשת ואנונו-מילוא - זיכוי
האישום הרביעי עסק בחנוך מילוא, מנכ"ל תאגיד המים של פתח תקוה, שהיה גם הבעלים של מכללת מ.א השכלה בינלאומית. חברה זו צברה חוב ניכויים שהגיע בשנת 2004 ל-534,000 שקל, והיא ביקשה לפרוס אותו לתשלומים אך נדחתה. גם מילוא מצא את דרכו למוגמי, אשר פנה בעניינו לוואנונו, וזה הסדיר למ.א פריסה ל-24 תשלומים - בניגוד להוראות הרשות. בנושא זה הואשם ואנונו במירמה והפרת אמונים, אך זוכה בשל התיישנות ומחמת הספק. לדעת רוזן, יש בכך רק עבירת משמעת.
פרשת ואנונו-אודי ראובן - זיכוי
האישום האחרון נגע לאודי ראובן, שהיה בעלה של בת-דודו של ואנונו. ראובן ביקש להעביר מפקיד שומה חדרה לפקיד שומה ירושלים 2 את תיק השומה של חברת א.ד גשם שהייתה בבעלותו, כדי שיוכל לקזז את רווחיה מהפסדים שצבר בתיקו האישי. לאחר שבקשותיו נדחו, הוא פנה לוואנונו, וזה שכנע את יצחק בורשטיין, שהיה אז פקיד שומה ירושלים 2, להעביר את התיק. גם בנושא זה הואשם ואנונו במירמה והפרת אמונים, וגם ממנו זוכה מחמת הספק ותוך שרוז מעיר שמדובר בעבירת משמעת.