"לא אוכל להסתמך ולהישען על עדותו של הנאשם בבית המשפט.
התרשמותי הבלתי אמצעית מתיישבת עם כלל ניתוח ענייני של דבריו. מדובר בעד שגרסתו בבית המשפט הינה ולא כלום.
הנני לדחות עדותו של הנאשם בבית המשפט, אלא במקום שזו מתיישבת בעדויות עדים אחרים, שלעדותם ניתן משקל ותוקף". כך אומר (יום ב', 4.9.11) שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
דוד רוזן, על
דודו ואנונו בהכרעת הדין בה הרשיע את בכיר רשות המיסים לשעבר בקבלת שוחד.
רוזן מנתח לאורך עמודים רבים את עדותו של ואנונו על כל פרטיה, ועומד בהרחבה גם על גירסתו במשטרה. ואנונו עצמו טען, כי שיקר במשטרה לאחר שנקלע למצוקה, אך רוזן קובע שהוא שיקר משום שהבין שנלכד. עוד עומד רוזן על החלטתו של ואנונו - לדבריו, על-פי עצתו של עו"ד
נתי שמחוני - לשמור על זכות השתיקה בחקירתו במשטרה:
"משאדם סמוך ובטוח שהינו חף ונקי מכל עוון, מוחוור לכל, שרצונו הבסיסי הינו להסיר כל חשד הימנו. שתיקתו של הנאשם במהלך חקירתו, גם משנסמך על עצת פרקליטו הנכבד, עו"ד שמחוני, אינה עומדת לזכותו. הדברים מקבלים משנה הבלטה משהנאשם שמר על זכות השתיקה בנושאים שהינם לב ליבו של כתב האישום. ביתר שאת, הנאשם לא בחר בזכות השתיקה והקפיד בה לאורך כל דרכו. הנאשם לא דבק בהנחיית פרקליטו בצורה עיוורת, אלא על-פי דרכו הפעיל שיקול דעתו ובמקומות הנוחים לו, מצא להתייחס ולומר את דברו".
בתמצתו את עדותו של ואנונו אומר רוזן, כי הוא "היה מודע לזירת המערכה, כמו גם לכלל 'המוקשים' המוסתרים בזירה במידה זו או אחרת. הנאשם ידע מקומו של כל 'מוקש ומוקש', גודלו, מהותו ומשמעותו. קשה היה שלא להתרשם כי קודם הופעתו על דוכן העדים הצטייד הנאשם באמצעים לפירוק אותם 'מוקשים' שזוהו על ידו טרם התייצבותו על דוכן העדים. אחד האמצעים היה הכרה בהתנהלותו הלקויה. דהיינו, 'המוקש' שנגלה הינו בעוכריו, נוצר בשל התנהלותו הבלתי נאותה ו/או רשלנותו. אבל, לא מדובר בכוונת זדון ובוודאי לא במעשה פלילי שהוא".
כאמור, רוזן דוחה מכל וכל את הסבריו של ואנונו. בין היתר הוא עומד על שני פרטים בעדותו, אותם מצא בעייתיים במיוחד. ואנונו הכחיש במשטרה שנפגש עם עו"ד דליה שחורי, רעייתו של מנכ"ל קדימה, משה שחורי. "אם הנאשם לא התבייש בפגישה עם דליה שחורי, ולדבריו זו לא ביקשה ממנו דבר וחצי דבר שאינו תקין, ובוודאי ובוודאי הוא לא סטה מן השורה בעניינה, ולו קצת שבמקצת, מדוע אמור היה הנאשם, גם על-פי גישתו בבית משפט, לשקר בחקירתו במשטרה?!", תוהה רוזן.
רוזן ממשיך: "הנאשם העיד בבית המשפט כי לא מסר אמת בחקירותיו הראשונות במשטרה בשל רצונו להרחיק עצמו, והואיל והתבייש מפני הגורמים הבכירים עימו נהג הוא לעבוד בכפיפה אחת. ברם, גב' דליה שחורי, הינה עורכת דין מכובדת, רעייתו של משה שחורי, תת-אלוף במילואים ומנכ"ל מפלגה גדולה בישראל - מדוע עליו להתבייש בפגישה עימה?! על-פי שיטתו של הנאשם, לא הייתה לו כל סיבה שבעולם להתבייש בקשר עם דליה שחורי. אדרבא, מדובר בקשר שניתן להתהדר בו. הנאשם בחר לשקר לחוקריו מפני שהיה ראשון לדעת כי פעילותו בעניינה של דליה שחורי הינה פעילות נגועה בפלילים. לאמור, מעל הודעת שקר, שמסר הנאשם בחקירתו במשטרה, דבר שקר בו הודה בבית המשפט, המשליך על כלל אמינותו, הרי התכחשותו, רצונו להרחיק עצמו מעורכת דין דליה שחורי, כמצוין לעיל, מעידה נגדו".
הפרט השני הוא פגישה שקיים ואנונו עם האמרגן יוחאי יעיש, אותו תיאר בחקירתו במילים "שחור משחור". רוזן אומר: "אחת הפגישות התקיימה סמוך לשעת חצות הליל, במזג אוויר גשום, כאשר המשתתפים בפגישה הגיעו בשתי מכוניות נפרדות. הנה נא, במגרש חנייה, באמצע הלילה, במזג אוויר גשום, פגש הנאשם את האיש שלדידו הינו 'שחור משחור'. פגישות אלו לעצמן עומדות בעוכריו. פגישות אלו לעצמן, צבועות בצבעים אפלים. הדברים מקבלים משנה הבלטה, נוכח עמדתו הבסיסית של הנאשם, שהינו נוטה לקיים פגישות, גם אם מדובר במתן עזרה ו'מילה טובה' - במשרדו".
רוזן מוסיף: "התרשמותי הבלתי אמצעית מעדותו של הנאשם בבית המשפט הינה חד-משמעית. תנועות גופו, מבע פניו וכלל הופעתו גיבשו התרשמותי, ונראה כי כל מי שנכח באולם בית המשפט, יכול היה להתרשם באופן דומה".
