הנזק למצרים מהידרדרות היחסים: מיליארד דולר

הנזק למצרים מהידרדרות היחסים עם ישראל יסתכם באובדן הכנסה של מיליארד דולר ותוספת של 70 אלף מובטלים מצרים. כך עולה (יום ג', 13.9.11) מסקירה של BDI COFACE.

אחרי ניסיון ההשתלטות של מפגיני כיכר תחריר על שגרירות ישראל בקהיר ועזיבת כל הסגל הדיפלומטי הישראלי ששהה שם, עולות שתי שאלות מרכזיות: מה יהיה על ההסכמים המדיניים-צבאיים ועל ההסכמים הכלכליים.

הסחר בין ישראל למצרים הוא קטן יחסית. בשנת 2010 היקף היצוא מישראל למצריים עמד על 148 מיליון דולר, כשמוצרי היצוא העיקריים של ישראל למצרים הם כימיקלים לתעשיית הטקסטיל, דשנים, מוצרי פלסטיקה, נייר, קרטון ובדים. לעומת זאת, היקף היבוא ממצרים לישראל עמד על 355 מיליון דולר, כשמוצרי היבוא העיקריים הם הגז המצרי ומוצרי נפט אחרים. אלו מהווים 75% מסך כל היבוא ממצרים.

מנתוני BDI COFACE עולה שבשבעת החודשים הראשונים של שנת 2011 עולה כי היקף היצוא מישראל למצרים ירד ב-18% ביחס לשנת 2010 והוא עמד על 78 מיליון דולר בלבד, כך גם בהיקף היבוא ממצרים לישראל שירד ב-16% ועמד על 137 מיליון דולר בלבד.

הבטן הרכה - אצל המצרים

למרות הירידות בהיקף היבוא-יצוא בין שתי המדינות, ב-BDI COFACE מסבירים שה"בטן הרכה" של הסכמי הסחר בין ישראל למצרים באים לידי ביטוי בעיקר עבור המצרים דווקא. הסיבה לכך נעוצה בהסכם ה-QIZ שנחתם בשנת 2004, המאפשר לחברות מצריות לייצא מוצרים לארה"ב פטורים ממכס, זאת בתנאי ש-10.5% מהמוצר הסופי, מקורו בתשומות ישראליות. בשנת 2010 היקף היצוא המצרי דרך הסכם ה-QIZ עמד כאמור על מיליארד שקל, כש-70 אלף עובדים מצריים תלויים בו.

איל ינאי, מנכ"ל משותף ב-BDI COFACE, מסביר שכולם מדברים על היקפי הסחר בין ישראל למצרים שהם אכן זניחים, אך הפסקת הסכם ה-QIZ עלולה להיות מאוד כואבת עבור המצרים. "אני סבור שרוב החברות הישראליות יצליחו לשרוד גם אם הסחר אל מול מצרים ייפסק באופן גורף. לעומת זאת, המפגינים המצרים שמנסים בכל דרך אפשרית לגרום להפסקת הקשרים המדיניים והכלכליים עם ישראל כנראה שלא מודעים לאובדן ההכנסה שנאמדת בכמיליארד דולר וכניסה של כ-70 אלף עובדים למעגל האבטלה, שעומד כרגע במצרים על כ-12%, כתוצאה מהסכם ה-QIZ. סכום זה הינו מעבר למאות מיליוני הדולרים הנסחרים בסחר הישיר בין ישראל למצרים".