הממשלה החליטה (יום א', 3.8.03) לקדם שני חוקים חדשים, הנוגעים למבנה הכנסת ולמערכת הפוליטית בישראל. ההחלטות התקבלו ברוב גדול, וזאת בעקבות האירועים שהתרחשו במערכת הבחירות האחרונה לכנסת ה-16.
על-פי הצעת החוק הראשונה, שהועלתה עתה כהצעת חוק בעקבות מסקנות "ועדת שטרית" - ועדה בראשה עמד השר מאיר שטרית (יחד עם 13 חברים), יחוייבו כל המפלגות הגדולות לקיים בחירות מקדימות (פריימריז), ערב הבחירות לכנסת. הבחירות יפוקחו על-ידי רשם המפלגות.
על-פי ההצעה, כל מפלגה שלה 15 מנדטים לפחות, תחוייב בביצוע פריימריז פתוחים. רשימות המתפקדים יועברו לרשם המפלגות, והוא שיבצע את הפיקוח בפועל - כולל סילוק מתפקדים כפולים. חוק זה נוגע עתה לשלוש המפלגות הגדולות: הליכוד, העבודה ושינוי.
ההצעה מגבילה השתתפות מתפקדים חדשים בבחירות. מתפקד יחוייב בתקופה מינימלית של כ-30 חודשים, קודם שיהא זכאי לבחור. תיקבע תקופת מינימום להצגת מועמדות בבחירות: 3 שנים למועצת סניף של מפלגה; 4 שנים לחברות במרכז מפלגה; 5 שנים לחברות בכנסת, ו-7 שנים לראשות מפלגה.
"חוק בלומנטל"
הצעת חוק נוספת באה להבטיח כי "חוטא לא ייצא נשכר". לפי ההצעה, חבר כנסת שהשיג את מקומו בכנסת במירמה - היינו, בעבירה פלילת, יסולק מהכנסת. הצעה זו כבר זוכה לכינוי: "חוק בלומנטל", על-שמה של חברת הכנסת נעמי בלומנטל, כלפיה טוען היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, כי היא שילמה כסף באופן הנוגד את החוק, כדי לקדם מועמדותה בפריימריז של הליכוד.
