בשבועות האחרונים אירעה פריצת דרך בפרשת כרמיה. המשטרה הצליחה להשיג ראיות לקשר ישיר בין ראש הממשלה, אהוד אולמרט, לבין המנכ"ל לשעבר של עיריית ירושלים, איתן מאיר. למידע זה חשיבות ניכרת, כפי שנבהיר בהמשך.
המנכ"ל לשעבר היה אחד האישים שפעלו למען אולמרט, שלא כדין, לקידום ההיתרים עבור פרויקט כרמיה בירושלים. בזכות הסידור הבלתי-חוקי של ההיתרים, הצליח אולמרט, למעשה, לקבל שוחד מחברת אלומות (היזם גיל מסטיי) בסכום כולל של 480 אלף דולר (330 אלף דולר נטו).
על-פי החשד, איתן מאיר הופעל אישית על-ידי אולמרט, וגם בעקיפין, באמצעות אנשיו. בידי המשטרה מידע, בין היתר, על הפעלתו הישירה על-ידי אולמרט. מידע זה כולל ראיות מהן לא יוכל אולמרט להתחמק.
מאיר נחקר על-ידי המשטרה, באזהרה, ולמרות שהתאמץ להימנע מהסגרת אולמרט, הוא נאלץ לאשר כמה אמיתות. משמעות הדבר: אולמרט לא יוכל עוד לטעון, כי לא ביקש ולא הפעיל איש, גם אם יוכח שבכירים בעיריית ירושלים עשו למענו "קיצורי דרך" ו/או שסידרו היתרים כדי לסייע לו ולחברה היזמית (אלומות מג הנדסה בע"מ) לבנות את הפרויקט.
כפי שחשפנו כאן ב-Nfc, אולמרט - שרכש ניסיון רב בקבלת שוחד באמצעות אחרים - פעל באמצעות כמה גורמים לפחות, נוסף לאיתן מאיר, כדי להשיג את מבוקשו:
- פרקליטו, עו"ד אורי מסר, הפעיל ישירות כמה מבכירי העירייה;
- עוזרו הבכיר, עובד יחזקאל (כיום מזכיר הממשלה), הפעיל במיוחד את יהושע פולק, המכהן יו"ר ועדת התכנון והבנייה וכיו"ר ועדת השימור;
- מהנדס עיריית ירושלים באותה עת, אורי שטרית, הפעיל כמה מבכירי העירייה, ובהם את סגניתו, אוסנת פוסט.
האישים הנ"ל פעלו בשמו ובשליחותו של אולמרט. איתן מאיר נחקר, וכאמור לעיל, עדותו קושרת את אולמרט לעבירות החמורות. המשטרה חוקרת בימים אלה את בכירי העירייה. על-פי הערכות, במהלך אפריל היא אמורה לסיים את גביית העדויות, למעט אלה של אולמרט ויחזקאל.
ומה עושים כלי התקשורת? שומרים על דממה
מעניין לציין כי בימים אלה, וככל שמהלכי החקירה נגד אולמרט נעשים בשטח וחוקרי המשטרה משיגים ראיות נוספות לעבירות מצד אולמרט, נמנעים כלי התקשורת ממתן דיווח על כך. הנה כמה דוגמיות להתפתחויות שלא דווחו בכלי התקשורת:
- הפשיטה על משרדי עיריית ירושלים ואיסוף המסמכים בלשכת המנכ"ל;
- חקירתו של איתן מאיר באזהרה;
- ניסיון ההתאבדות של אחד העדים הבכירים בפרשה.
המידע הנ"ל לא פורסם כדבעי בכלי התקשורת האחרים (למעט אחד מהם, שהתמקד בפשיטה). מרביתם שותקים. ערוצי הטלוויזיה דוממים. כך גם שידורי הרדיו. וכך גם מרבית העיתונים. אפילו שני הצדקנים החדשים-ישנים בעולם התקשורת - דורון גלעזר ורות יובל, לא טרחו לדאוג לכך שהמידע יגיע לידיעת קוראי עיתון מעריב. ואולי אין בכך פלא: כלי התקשורת עסוקים בשאלה הגורלית: כמה עלה גיהוץ בגדי הזוג המלכותי, שרה ובנימין נתניהו. אכן, עיתונות חוקרת.
