ועד הקהילה

עוזרו של השר לביטחון פנים, דיכטר, נפצע מיריות צלף פלשתיני בעומדו יחד עם השר וקבוצת אורחים מקנדה בתצפית מול עזה, בשטח ישראלי ריבוני. האויב הפלשתיני הודיע, שהוא ידע מראש על הביקור וכיוון את האש אל השר. על כך הגיב השר, שבפעם הבאה יערוך את התצפית במקום אחר. כך מדברת מדינה? כך מדברת קהילה, שאינה מסוגלת להגן על עצמה!

האלוף בני פלד, מפקד חיל האוויר המנוח, קרא לממשלת ישראל "ועד-קהילה". נעמי שמר זכרונה לברכה קראה לה - "הנהלה". והממשלות בזמנים ההם עוד היו כענקים לעומת החבורה העלובה המכהנת היום כממשלה.

דיכטר יצפה ממקום אחר. אבל מה יעשו חקלאי עין השלושה וכל יתר הקיבוצים והמושבים שאדמותיהם גובלות ברצועה והם נתונים יום יום לאש צלפים? מה עשה ועד-הקהילה, מה עשתה ההנהלה, כאשר מחבלי חמאס יצאו את הרצועה לקורסי צלפים באירן וחזרו בעזרת "הפרטנרית לשלום" שלנו, המצרים?

לשון הדיווח ברדיו בימים אלה היא - "נפלו קסאמים" או "התפוצצו קסאמים", ו"בא לך" לשאול את הקסאמים, מה באמת קרה להם שהם נופלים ומה קרה להם שהם מתפוצצים, ואת אולמרט "בא לשאול", למה הוא אינו "יושב איתם" כדי שיפסיקו ליפול ולהתפוצץ לנו! ככה זה. ועד-קהילה שאינו מסוגל לשבור את הידיים למשגרי הקסאמים, אין לו ברירה אלא להתייחס אליהם כאילו נפלו מעצמם.

ובעצם, גם הכינויים של בני פלד ונעמי שמר גדולים על שרינו. ועד-קהילה? הנהלה? פואד בן-אליעזר הוציא מפיו משפט בל-יאומן זה: "רק שחרור ברגותי יכול להציל אותנו!" שמעתם? הצלת המדינה נתונה בידי רוצח וטרוריסט שפוט וכלוא! כך מדבר חבר של ועד-קהילה? כך מדבר חבר הנהלה? מנהל?! כך מדברים באגף הסגור של מוסד לחולי רוח! וציפורה לבני, הטוענת שרק מדינה פלשתינית תציל אותנו - מגיע לה תא ליד פואד.

החבל מתהדק מסביב לצווארנו. אני כותב רבות על האסון הלאומי הצפוי לנו מן הכוחות הבינלאומיים שהממשלה זוממת להציב כאן. תיקון: כבר מדברים על הצבת צבא ערבי, בעזה (מצרי בעיקרו) וביהודה ושומרון - אחרי שאולמרט ינקה את האזור מיהודים. וכך מחזירים אותנו לימי האימים ערב מלחמת ששת הימים, כאשר הצבאות הערביים על הקו הירוק צרו עלינו סביב סביב - מעמק בית שאן ועמק יזרעאל דרך השרון, גוש דן, השפלה והנגב. רק באגף הסגור יכולים להאמין שהצבא הזה לא יגן על המחבלים כאשר נרצה להגיב על התקפותיהם. הצבאות המצרים, הסעודים, הירדנים, המרוקנים, התימנים, העירקים - מה הם יפגינו כאן, אהבת ישראל?!

מי שמושך בחבל המתהדק - עם ועד-הקהילה בראשות אולמרט כמשת"פ - אלה האמריקנים. ממשל בוש מחמש ומאמן צבא פלשתיני, כפי שבשעתו מזרח גרמניה אימנה וחימשה את ארגוני הטרור. מה גם, שצבא סדיר של אויב, שיישב ממש פתח כל עיר וכפר בישראל, ייסכן את קיומנו הרבה יותר מכוחות גרילה או ארגוני טרור. אמריקה הקימה לצבא הפלשתיני החדש בימים אלה אפילו אקדמיה צבאית - מפוארת, מאובזרת, משוכללת, קטלנית!

וכך פועלת התחרות בין המעצמות: אירן בונה צבא-אויב בצפון שקוראים לו חיזבאללה וצבא פלשתיני בדרום שקוראים לו חמאס, ואמריקה בונה ביריחו צבא פלשתיני של הפתח. שניהם, ארה"ב ואירן, יודעים נגד מי יילחמו הכוחות הפלשתינים האלה שהם מכשירים.

בימי הביניים הייתה גרמניה מפוצלת נסיכויות-נסיכויות, ולכל אחת מהן היו "יהודי החסות" שלה. והיה, ונסיך א' התנכל ליהודים של נסיך ב', נסיך ב' גמל לו ברדיפת היהודים של נסיך א', וכך נוצרה האימרה: "אתה מכה את היהודים שלי? אני אכה את היהודים שלך!" ועד-הקהילה של אולמרט, המאפשר למשחק הימי-ביניימי האכזרי הזה להתרחש על גבי היהודים במדינתם הכביכול-ריבונית, מחזיר אותנו ממדינה לקהילה, ומקהילה - לגטו!

שיעבוד לאומי

עד כמה אנחנו נתונים, ערב חג החירות, לאיום של שיעבוד לאומי, ניתן ללמוד מתוך "הצהרת העקרונות" בדבר "מסגרת להסדר קבע" ההולכת ומתגבשת בין אולמרט לאבו מאזן, וכבר בחודש מאי תונח לפני בוש, בהגיעו הנה "לחגוג" את סיום 60 שנות עצמאותנו.

ירושלים תחולק לפי שכונות. כל יהודה ושומרון יהפכו לפלשתין, חוץ מעוטף-ירושלים, גוש עציון ואריאל, ואלה - בגבולות הגדר. ישראל תקלוט בקו הירוק מספר פליטים "ממניעים הומניטריים". כל היתר מתבקש מאליו: גירוש, מדינה שסועה והרוסה מבפנים, מוקפת צבא בינלאומי(ערבי בעיקרו) - שטח חסות של הקוורטט, שתהיה עצמאית וריבונית כמו, למשל, נסיך מונקו.

בעיתון "ישראל היום" כתב דן מרגלית בעניין זה מאמר-מערכת קצר. מרגלית הוא תופעה נדירה בנוף התקשורתי הישראלי: אדם עם יושרה. למרות שהיה במשך שנים ידיד של אולמרט, הוא נטש אותו דווקא כשעלה לגדולת ראש-ממשלה (רוב האנשים פועלים, כידוע, בדיוק להפך). הוא נעשה למבקרו החריף, עד כדי ניתוק יחסים אישיים, על-רקע פרשיות השחיתות הציבורית, שמרגלית לא היה מסוגל להשלים איתן.

בצמוד לתוכנית החיסול המדינית של אולמרט כותב מרגלית, שהצהרת העקרונות שאולמרט עומד לחתום עליה היא "מהלך בזוי וריק מתוכן" (אני מרשה לעצמי להעיר בשוליים: הלוואי והיה ריק מתוכן!), וממשיך: "לאולמרט אין מנדט ציבורי-מוסרי לנהל מו"מ מדיני מחייב". ועוד הוא אומר: לבו של אולמרט אל הסכם ג'נבה (!) וגם אם יסכים לקלוט מספר קטן בלבד של פליטים ערבים, זה כבר לא ישנה. כל מו"מ בעתיד יצא מנקודת הנכונות העקרונית של ישראל לקלוט פליטים, ומשם יימשך הלחץ.


המחדל של יש"ע


נותרו חודש-חודשיים לנסות להעביר את רוע גזירת הפיכת חג שנת ה-60 לעצמאותנו למסיבת סיומה של העצמאות הזאת. וכאן בולט המחדל של מועצת יש"ע. היכן הכרוזים, הכרזות והפגנות ההמונים, במיוחד לקראת ביקורו של בוש, שבא כקברן לפקח על סדרי ההלוויה?

והיכן קמפיין ציבורי נגד שס, המתגלה בשפל ירידתה המוסרית, בשיא ניוולה כמפלגה מושחתת, המוכרת את ירושלים בעבור כסף ושלטון?

והיכן הדרישה הפומבית, הלוחצת, מנתניהו להודיע לאמריקנים בפומבי, שאם וכאשר יגיע לשלטון, הוא את הצהרת העקרונות הזאת, המבישה והקטלנית - לא יקיים ולא יאמר שוב, כמו אחרי ועידת וואי, שהוא קשור להתחייבויות אוסלו של הממשלה הקודמת. פתגם לטיני אומר בדרך ההפלגה "ייעשה צדק וייחרב העולם" - "Fiat justitia, pereat mundus". אם הפעם נתניהו לא יתעשת, הוא יהיה הראשון בהיסטוריה שיאמר, על משקל הפתגם הנ"ל, "תיעשה הדמוקרטיה ותיחרב מדינת ישראל!"

זה הזמן לתבוע ממנו במסע ציבורי נמרץ להעמיד מול מצעו של אולמרט, המתכוון ללכת לבחירות תחת דגל הצהרת העקרונות הג'נבאית שלו - מצע של הצלה לאומית, ובבסיסו אזהרה לאולמרט ולקהילה הבינלאומית: ממשלה ישראלית עתידית לא תכבד כל נייר-ההתאבדות, עליו יחתמו אולמרט ואבו מאזן תחת תכתיב אמריקני.

ארגוני-ההתנגדות למדיניות החיסול הלאומי של אולמרט ו"מחנה השלום" חייבים לעשות בדיקה מחדש של כל מה שהם עושים, אולי הגיעה השעה להניח הצידה הרבה דברים, כדי להתרכז בדבר גדול אחד: גיוס דעת הקהל נגד מה שאמריקה עושה לנו בעזרת ועד-הקהילה וההנהלה המקומיים. משימה מיידית - להכין לבוש קבלת פנים שתאמר לא באלף רבתי - לא לגזילת בירתנו הנצחית, לא ל"חזון" הפלשתיני המזויף והקטלני, לא להפיכת 300,000 יהודים לפליטים, לא לאובדן מולדתנו.