שופטת בית משפט השלום בתל אביב,
אביגיל כהן, דחתה (29.2.12) תביעת לשון הרע שהגיש חייל נגד
ידיעות אחרונות, בעקבות פרסום תמונתו בעיתון. כהן קבעה, כי החייל אינו מזוהה ואין בפרסום כל לשון הרע נגדו.
בדצמבר 2004, ערב יישום תוכנית ההינתקות, פורסמה בידיעות אחרונות תמונתו של החייל הצ'רקסי עלא חטוק לצד הכותרת "גלויה לחייל: נשבעת להכות את האויב ולא לסייע לו". הידיעה מסרה, כי המטה העולמי להצלת העם והארץ, המונהג בידי רבנים מתנועת חב"ד, פתח בקמפיין הקורא לחיילי צה"ל לסרב להשתתף בפינוי יישובים. במסגרת זו, הודפסו אלפי גלויות שמצידן האחד תמונתו של חייל האוחז בתנ"ך, ומצידן השני - אותה קריאה לסירוב.
התמונה שנכללה בגלויה הייתה תמונתו של עטוק, אשר לדבריו הצטלם
בתום לב לבקשת עובד בחנות צילום בתחנה המרכזית בנתניה. לטענתו, פרסום התמונה הפך אותו ללעג ולקלס בכפרו, ולכן תבע פיצוי של 200,000 שקל בגין לשון הרע. ידיעות אחרונות דחה את הטענות, ושיגר הודעת צד ג' לקבוצת הרבנים שהפיקה את הגלויה.
כהן מציינת, כי בחינת לשון הרע נעשית בדרך בה מתפרש הפרסום בידי האדם הסובייקטיבי ולא בידי מי שטוען שנפגע. היא מצטטת את פסק דינו של בית המשפט העליון בעניינם של
אילנה דיין וסרן ר', בו נקבע גם שעל בית המשפט לבחון לא רק את המילים המדויקות בהן השתמש המפרסם, אלא גם את הנסיבות החיצוניות הסובבות את הפרסום. "הן בכתבה והן בתמונה אין דבר שעשוי באופן אובייקטיבי לבזות את התובע", קובעת כהן, ומוסיפה שאין לקבל את טענתו לפיה יש לבחון את הפרסום על הרקע בו התקבל בעדה הצ'רקסית.
כהן מוסיפה ודוחה את גירסתו של חטוק לגבי נסיבות צילום תמונתו. לאחר ניתוח מקיף של העדויות היא אומרת, כי ככל הנראה נאמר לחטוק מלכתחילה מהי מטרת הצילום, ורק לאחר שנתקל בתגובות שליליות של משפחתו וחבריו - ניסה להיחלץ בטענה שרימו אותו ולא אמרו לו מהי המטרה. זהו מקרה קלאסי, מוסיפה כהן, בו יש להחיל את דברי ביהמ"ש העליון בעניין אילנה דיין בנוגע ל"אמת לשעתה". חטוק חויב בתשלום הוצאות בסך 13,000 שקל. חטוק יוצג בידי עו"ד עמית מלצר; את ידיעות אחרונות ייצגו עוה"ד מיבי מוזר ורינת מודיאנו; ואת המטה - עו"ד אביעד ויסולי.
