"בפסיקה ובספרות נקבע במפורש כי מבטחת המחדשת פוליסה קודמת ומעוניינת לשנות בה תנאים מהותיים, חייבת להודיע על כך למבוטח, ואף להסביר לו על השינוי ולוודא את הבנתו והסכמתו". כך אומר (11.6.12) סגן נשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים,
יעקב צבן.
צבן מוסיף: "אלו הם פני הדברים ביחס לכל שינוי מהותי בתנאי הפוליסה, והם נכונים שבעתיים מקום בו השינוי בפוליסה החדשה מגביל ומצמצם את היקף תחום האירועים שעליהם חל הכיסוי הביטוחי. עקרונות ברורים אלו באו לידי ביטוי, לא רק בפסיקה ובספרות המקצועית, אלא גם בחוזרים שהוציא המפקח על הביטוח".
הדברים נאמרים בהחלטתו של צבן לקבל ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים במחלוקת על אחריות לתאונת דרכים. במקרה הנדון, העלתה חברת הביטוח הראל את גיל המינימום של הנהג המבוטח בפוליסה מ-17 ל-24, אך לא וידאה עם המבוטחת בצורה פוזיטיבית שהיא יודעת על השינוי ומסכימה לו. הראל חויבה בידי צבן לשלם 12,000 שקל בגין נזקי התאונה ועוד 7,000 שקל בגין הוצאות.
צבן מדגיש: "היסוד הקובע שאותו יש לבחון, כאמור לעיל, אינו ידיעתה של המערערת אלא שאלת הסכמתה לשינוי. בעת חידוש הפוליסה המבטחת אינה יכולה לשנות באופן חד-צדדי תנאי מהותי מתנאי הפוליסה הקודמת, הפועל לרעת המבוטח, ואז להסתמך על השינוי כמחייב רק משום שלמבוטח נודע עליו.
"תוצאה כזו מטילה למעשה על המבוטח חובה פתאומית למהר ולפעול על-מנת לפנות למבטחת ולבקש להשיב את התנאי הקודם (כאשר לכאורה, השינוי ממשיך לחייב אותו כל עוד הוא לא תוקן, גם אם הוא לא מסכים לו, רק משום שהוא יודע עליו) וכל זאת כתוצאה מפעולה חד-צדדית של המבטחת המנוגדת להסכם הקודם (הפוליסה) בין הצדדים. ברי כי תוצאה כזו אינה הוגנת, והיא אף אינה עולה בקנה אחד עם הוראות הפסיקה והנחיות המפקח על הביטוח".