"הדוח מעורר שאלות כבדות משקל בהיבט של ניהול תקציב המדינה, בהתייחס להקצאת משאבים מתאימים למערך כיבוי האש", כך נכתב בנייר עמדה שיצא (יום ג', 3.7.12) של מכון כת"ר לחקר ההלכה בכלכלה כתגובה לדוח
מבקר המדינה באסון השריפה בכרמל. חוקרי המכון דנו במספר שאלות ביניהן: האם על-פי ההלכה קיים חיוב על השלטון לממן את מערך כיבוי האש לכל הפחות בסכום מינימלי מסוים? ומה מקומו של מערך כיבוי האש במסגרת התקציבית הכוללת, וביחס להקצאת משאבים לצרכים אחרים, על-פי כללי ההלכה?
כאשר מדובר במערך כיבוי האש שיש לו תפקיד כלל ארצי, טוענים חוקרי המכון, האחראי ההגיוני לכך הוא השלטון המרכזי במדינת ישראל - דהיינו ממשלת ישראל ולא הרשויות המקומיות. על-פי ההלכה, מוטלת החובה על הממשלה לממן את מערך כיבוי האש ברמה המספקת לתפקודו הראוי בביצוע משימותיו.
עם זאת, מוטלת החובה על הממשלה לברר בסיועם של מומחים, את הצרכים הנדרשים למערך זה על-מנת לעמוד במשימותיו, ולהקצות כמות מספקת של משאבים כדי למלא צרכים אלו. ההכרעה המעשית בדבר הסכום המוקצב למערך כיבוי האש אינה נתונה בידי המומחים, אלא בידי הכנסת והממשלה, שנבחרו על-ידי הציבור לניהול ענייני המדינה, על בסיס שימוש מושכל בדברי המומחים.
בנייר ההעמדה הדגישו כי על-פי ההלכה חל איסור על הציבור להקצות משאבים ללא ריסון תקציבי, גם אם זה למטרת הצלת נפשות, כיוון שאי-יציבות כלכלית של הקופה הציבורית היא עצמה בגדר של סיכון ממשי, המוגדר כפיקוח-נפש: "שאין להפר את עצם הריסון התקציבי ולפרוץ את המסגרת התקציבית, מלבד במקרים של סכנה ממשית לקיומה של המדינה".
החוקרים מסכמים וטוענים כי בניגוד לדוח מבקר המדינה "אין זה נכון להטיל אחריות מיוחדת על שר האוצר, אם, לאחר בחינה מעמיקה של מכלול הצרכים והמשאבים, נמנע מלאשר תוספות תקציבית למערך הכיבוי".
הרב שלמה אישון, ראש מכון כת"ר: "נבחרי הציבור ולא מבקר המדינה, הם הממונים מטעם הציבור למצוא את האיזון הנכון בין הצרכים השונים, והם גם האחראים על כך שהקצאת משאבים לצרכים השונים לא תגרום לקריסה כלכלית של המדינה - מצב המוגדר גם הוא כפיקוח נפש. על מבקר המדינה מוטלת החובה לבדוק האם אכן מילא שר האוצר את תפקידו לשקול את מכלול השיקולים הרלוונטיים, אך אל לו להתערב בתוכן שיקול דעתו ובשיקול דעתה של הממשלה בנוגע למסגרת התקציב ואופן חלוקת המשאבים לצרכים השונים".
