"[אהוד] אולמרט מאוד כעס משום שאנשי העירייה סיפרו לו שהולילנד עומדת לחתום על מכירת הקרקע, ואמר שאנחנו מעמידים אותו במצב טיפשי. אם הם היו יודעים על העסקה, הם היו זורקים אותנו לעזאזל ולוקחים 38 מיליון, כי המחיר שכתוב בחוזה הוא הבסיס לשומה, ולא מה שאיזשהו שמאי אומר. לכן אולמרט אמר לי להגיד לאנשים שפטפטו [על העסקה] שיפסיקו לפטפט", אומר (יום ה', 12.7.12) ש"ד על פגישתו עם ראש עיריית ירושלים דאז ביולי 1999, לדיון בהיטלי ההשבחה וביתר התשלומים לעירייה בפרויקט הולילנד.

לדברי ש"ד, הוא שיקר לאולמרט באומרו שקיימת רק אופציה למכירת חלק ניכר מהפרויקט לקבוצת קלד"ש, למרות שכבר הייתה הסכמה בעל-פה למימוש האופציה. במו"מ עם אולמרט השתתף עידו דיסנצ'יק, כי "אולמרט רצה שיהיה מישהו אחר חוץ ממני שיופיע בנושא הזה, מישהו שלא היה מעורב". ש"ד הדגיש, כי דיסנצ'יק לא ידע שאולמרט מקבל שוחד מיזמי הולילנד כאשר נפגש איתו בארבע עיניים לסיכום נושא ההיטלים. ש"ד צייד את דיסנצ'יק בטבלה המשווה את דרישות העירייה ואת הצעות הולילנד, ולדבריו המסמך נותר בידי אולמרט.

בסופו של דבר, אמר ש"ד, סוכם היטל השבחה של 25 מיליון דולר, ובהסכם הכתוב עם העירייה הסכום אף ירד ל-20 מיליון דולר. כמו-כן, ביטל אולמרט את הדרישה לתוספת של 5 מיליון דולר אם הקרקע תימכר. העירייה דרשה "מס תשתיות-על" בסך 15 מיליון שקל, ובסופו של דבר שילמה הולילנד - כפי שהסכימה מלכתחילה - 1.25 מיליון שקל. העירייה דרשה 40 מיליון שקל בגין אגרות כבישים אותם תסלול, סכום שלדברי ש"ד היה גבוה מעלות הסלילה העצמית ובלא לוח זמנים לו תתחייב העירייה. לכן עמדה הולילנד על כך שהיא תסלול בעצמה את הכבישים.


הטיפול הועבר לאודי ניסן


בדיווחו בכתב להלל צ'רני על פגישותיו עם אולמרט מסר ש"ד, כי לאולמרט הייתה "בקשה נוספת עליה אשוחח איתך". לדבריו, הכוונה הייתה שאולמרט מתכוון להתמודד על ראשות הליכוד "והוא מבקש תרומה ביחס לזה. הוא קרא לי הצידה ואמר את זה", העיד ש"ד באומרו שדיסנצ'יק לא היה עד לבקשה זו. ש"ד דיווח לצ'רני על הבקשה ו"סוכם שכאשר יהיה אקטואלי - נדבר ונבצע".

בהמשך נפגשו אולמרט ודיסנצ'יק בהיותם בניו-יורק כדי להמשיך לדון בנושא ההיטלים, ובה סוכם שהטיפול יועבר מהמשנה למנכ"ל העירייה, איתן מאיר, למנהל רשות הפיתוח העירונית, אודי ניסן. יצויין, כי בהיותו ראש הממשלה מינה אולמרט את ניסן למנכ"ל רשות החברות הממשלתיות; לאחר מכן היה הממונה על התקציבים. לדברי ש"ד, שולה זקן היא שהודיעה לו על העברת הטיפול לידי ניסן.

השופט דוד רוזן היקשה שוב ושוב על ש"ד, לנוכח מכתב ששלח לצ'רני ובו דן באפשרות של מינוי שמאי מכריע, למרות שלדבריו הייתה זו העמדת פנים בלבד. "המכתב הזה נראה כאילו היה צריך לעבור ביקורת של היועץ המשפטי לממשלה. הרי צ'רני ידע שכל נושא השמאי המכריע הוא בכאילו", תהה רוזן. ש"ד השיב, כי דיווח לצ'רני על כל המהלכים, וגם צ'רני עצמו ביקש לקבל עידכון בנושא השמאי המכריע.

התובעת, עו"ד אתי בן-דור, הציגה מסמך ששלח צ'רני לש"ד ובו רשימת בקשותיו במו"מ עם העירייה. לדברי ש"ד, הבקשות הללו היו חריגות אך למרות זאת אושרו ברובן, והן גם היו שקריות ובלתי חוקיות משום שצ'רני ידע שהוא עומד למכור את רוב הפרויקט לחברת קלד"ש.