ועדת הכספים אישרה היום (ב', 23.7.12) לקריאה שנייה ושלישית, הצעת חוק שנועדה להשמיש ולהוציא למכירה או להשכרה נכסים הרוסים על-ידי הגבלת משך הפטור מתשלום ארנונה בגין נכסים אלו. הוועדה התנגדה להצעת האוצר, להגביל את הפטור מארנונה על נכס הרוס או ניזוק למקסימום תשעה חודשים, עקב החשש לפגיעה במי שאינם מצליחים להיפטר מנכסים שברשותם.
נוסח הצעת החוק הסופי שאושר מגביל את הפטור מארנונה על נכס הרוס או שניזוק לשלוש שנים. יחד עם זאת, נכסים שעמדו ללא שימוש 12 שנה ויותר, ייהנו מפטור עוד שנתיים בלבד. לאחר תום שלוש שנות הפטור או שנתיים, לנכס שעמד ללא שימוש זמן רב, יחויב בעל הנכס בתשלום ארנונה בשיעור הנמוך ביותר הקבוע בפקודת העיריות למשך חמש שנים.
במידה שלאחר חמש שנים הנכס נותר הרוס, על הבעלים להודיע על כך לעירייה ובכך להימנע מתשלום שיעורי ארנונה נוספים. כאמור בתחילה, התכוונו באוצר ללכת על מתווה קיצוני ולקבוע שהפטור מארנונה יינתן לשישה חודשים עם אפשרות הארכה של עוד שלושה חודשים ובסך-הכל תשעה חודשי פטור בלבד.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ
משה גפני (יהדות התורה), אמר ש"יש לאזן בין הצורך להוציא נכסים לשוק לבין הימנעות מהטלת קנס על מי שאינו מצליח להיפטר מנכס". בדיונים קודמים על הצעת החוק, אמר גפני ש"יש בעלי נכסים שבמשך שנים אינם מצליחים למכור או להשכיר את הנכסים והם אינם אנשים עשירים. קיימים גם מקרים שמבנים נהרסו באסון וטרם עלה בידי הבעלים להשמישם מחדש; לא ניתן להעניש אותם ולחייבם בתשלום ארנונה בזמן שהנכסים עדיין הרוסים שלא באשמתם".
מחלוקת בין המתנגדים והתומכים בהגבלת הפטור
במהלך הדיונים התגלעו מחלוקות בנוגע להצעת החוק בין גורמים שונים; מחד גיסא, התאחדות התעשיינים שמתנגדת להגבלת הפטור עקב החשש שהביע נציגה, חזקי ישראל, לפיו "בעלי מבני תעשיה רבים מתקשים למכור או להשכיר אותם ולא ייתכן שייענשו עקב כך. הנחת היסוד של האוצר, שערך הנכסים משתבח עם הזמן משוללת כל יסוד".
גם נציג איגוד לשכות המסחר, עו"ד אריאל בן בסט, הביע התנגדות להגבלה דרקונית של הפטור וציין: "אני אישית טיפלתי במקרה של אדם שלא הצליח להשכיר או למכור נכס; קומה מסחרית שלמה וספג חוב של 3 מיליון ש"ח בגין 11 שנים שלא הצליח למכור".
לעומתם, מנהל אגף ארנונה בעיריית תל אביב, אלי מלאכי, הדגיש את החשיבות בהגבלת הפטור עקב ריבוי המקרים של נכסים הרוסים ושוממים. "בתל אביב יש אלפי נכסים כאלו והם מהווים מפגע וגם פוגעים בהכנסות העירייה מארנונה. יש לקצוב את התקופה של הפטור", אמר.
חברת מועצת עיריית ירושלים, מירב כהן: "בירושלים יש המון נכסים הרוסים שמהווים מפגע סביבתי. אנשים מבקשים להרוויח זמן כך שיעלה ערך הנכסים. אם יש נכס בפריפריה שלא ניתן להיפטר ממנו, אזי יש לשקלו לתת לו פטור בלתי מוגבל, אבל בעיר כמו ירושלים, יש הרבה אנשים שהם בעלי נכסים לשימור וממתינים עד שיתנו להם עוד אחוזי בנייה. מדובר באנשים אמידים בעלי נכסים ולא באנשים מסכנים. הדבר יוצר מפגע סביבתי קשה; של עבריינים ומסוממים שמתבצרים בהם וגם חסר שטח למגורים ועסקים".
רכז בינוי ושיכון באגף התקציבים באוצר, אריאל יוצר: "יש לקבוע מנגנון פשוט אך גם אפקטיבי. תקופת הפטור צריכה להיות סבירה והתקופה שמשלם צריכה להיות משמעותית, שאם עדיין לא מצליח להשמיש; למכור או להשכיר אז ניתן להסיק יש בעיה. מחזיק אדם בנכס ולא עושה דבר ולא מוכר או משכיר רק ממתין להרוויח מעליית ערכו, זה דבר שיש להגבילו בזמן. יש נכסים שישבו במשך 10 ואף 15 שנה שנהנו מעליית ערך הנדל"ן ולא ניתן לפטור אותם עכשיו בעוד שלוש שנים. רוב בעלי הנכסים אינם ממעמד סוציו-אקונומי נמוך".