שני פסקי דין שפרסם (יום ג', 7.8.12) בית המשפט העליון יוצרים פער ניכר ביותר בין חומרת העונש שהוטל על פורץ לבין זה שהוטל על פדופיל. יתרה מזו: בעוד שמו של הפורץ פורסם, דחה בית המשפט העליון את בקשתה של המדינה לפרסם את שמו של הפדופיל.

הפדופיל: בגלל השיקום

אדם בן 21 הורשע במעשים מגונים בילדה בת חמש, כאשר שימש כשמרטף, ונדון לשבעה חודשי מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי ציין, כי הילדה והוריה נפגעו קשות מן האירוע, והצביע על תסקיר שירות המבחן לפיו למורשע מסוכנות מינית בינונית. ריצוי עונשו של הפדופיל נדחה מאז שנת 2010 בשל טיפול שקיבל במשך שנה.

לאחר הטיפול מסר שירות המבחן, כי האיש "תיאר דיכאון שהיה שרוי בו סמוך לאירוע הנדון נוכח פרידה מחברתו ותהליך חזרה בתשובה; הוא זיהה את עיוותי החשיבה, וכן צוינו רגשות אשמה כלפי הקורבן ומשפחתה והכאב שנגרם למשפחתו שלו, נאמר כי עודו זקוק לטיפול פרטני, והומלץ על צו מבחן לשנה והמרת עונש המאסר בעבודות שירות". בפתח הדיון בעליון הודיע נציג המדינה, עו"ד אבי וסטרמן, על הסכמתה להמרת העונש לשישה חודשי עבודות שירות "נוכח התהליך הטיפולי שעבר המערער ומתוך שחלפו שלוש שנים ללא עבירה נוספת", וכך החליטו השופטים אליקים רובינשטיין, יורם דנציגר ויצחק עמית. רובינשטיין סיים חלק זה של פסק הדין במילים "אנו מביעים את התקוה כי המתלוננת תשתקם ומאחלים לה ולמשפחתה כל טוב".

במקביל ערערה המדינה על החלטת המחוזי שלא לפרסם את שמו של הפדופיל, אך ערעורה נדחה. המדינה ציינה את פסיקת העליון, לפיה בעבירות מין יש לתת עדיפות לאינטרס הציבורי שבפרסום שמו של העבריין, וכי במקרה הנוכחי השם כבר פורסם. העליון דחה את הערעור, "בנסיבות של חלוף שלוש שנים ללא עבירות נוספות - כאמור - והתהליך הטיפולי השיקומי שעבר המערער (המשיב), וזאת בנוסף לנימוקי בית המשפט קמא שעניינם הגיל הצעיר ומצב המשפחה". רובינשטיין מסיים את פסק הדין באומרו: "ערעור המערער מתקבל בהסכמה לפי האמור בפסקה ה' מעלה; ותוך אזהרה חמורה למערער איננו נעתרים לערעור המדינה".

הפורץ: למרות העבר הנקי

במקרה השני דחה השופט אורי שהם את בקשתו של תאאר סיאם לערער על עונשו בעבירות התפרצות לבתי עסק וגניבה: 15 חודשי מאסר בפועל. איסם התפרץ למאפייה בירושלים וגנב מהמקום סכום כסף וארגז משקאות, וכן ניסה ליטול את הכספת שבמקום. במועד אחר, הוא התפרץ ביחד עם אחרים לבית עסק ממנו גנבו סיגריות, שתייה חריפה וחבילות שוקולד. במקרה שלישי, התפרץ סיאם עם אחר לדירה ומשם גנב מחשב נייד וחפצים אחרים.

שירות המבחן קבע בעניינו של סיאם, כי הוא התקשה ליטול אחריות על מעשיו ומסר שהוא מסרב להשתתף בטיפול, אך למרות זאת המליץ להטיל עליו עבודות שירות. בית משפט השלום בירושלים אומנם ציין שלסיאם אין עבר פלילי, אך ציין לחומרה שמדובר "במספר מעורבים וברצף אירועים על פני זמן מעידה על כך שאין מדובר במעידה חד-פעמית". בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את ערעורו של סיאם, וכאמור שהם דחה את בקשתו לערער לעליון.

שהם אומר: "אינני סבור כי גזר הדין האמור חורג ממדיניות הענישה המקובלת בעבירות מהסוג בהן הורשע המבקש, ואין בעונש שהושת עליו כדי להצדיק מתן רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי... הנני סבור, כשתי הערכאות הקודמות, כי חומרת מעשיו של המערער הינה בעלת משקל מכריע בקביעת עונשו".