ש"ד המליץ על האדריכל רם כרמי לתכנון פרויקט הולילנד "משום שהוא התאים לי בגלל המגלומניה שלו ושבאמצעותו נוכל לקדם את התוכנית שהייתי רוצה". לטענת ש"ד, 90% מהיזמים לא מעסיקים את כרמי משום שהפרויקטים שלו אינם יוצאים לפועל, וכרמי מתכנן פרויקטים רבים שאינם מתבצעים. בכך התייחס (יום ב', 10.9.12) ש"ד לשאלתו של עו"ד גיורא אדרת, כיצד נשכר כרמי לתכנן פרויקט אשר להערכת ש"ד לא ייצא לפועל בלא תשלום שוחד.

אדרת תהה האם כל אנשי המקצוע - אדריכלים ומהנדסים - שהועסקו בפרויקט ידעו שהוא לא יוכל לצאת לפועל בלא שוחד. "הם הסכימו להיכנס לפרויקט שלא היה לו סיכוי?", שאל אדרת. ש"ד: "הם הסכימו אחרי שכרמי השתכנע שיש לפרויקט סיכוי". אדרת שאל האם סביר שצ'רני הסכים לשלם שוחד כאשר לווה בידי שורה של עורכי דין. ש"ד: "עובדה שהוא נתן 9 מיליון".

אדרת ביקש להבין כיצד הציע ש"ד שוחד לאהוד אולמרט. ש"ד השיב: "אמרתי לו שהגשנו את התוכניות ואני מבקש את גיבויו המלא, ושאנחנו נהיה מאוד אסירי תודה וכמובן נעזור לו בכל צורה שהיא ונעמוד לרשותו". לדבריו, השיחה התנהלה בלשכתו של אולמרט בעירייה במחצית השנייה של 1994, בסמוך להגשת תב"ע ג', ולאחר שמהנדס העיר דאז, אורי בן-אשר, הביע את התנגדותו לתוכנית. "הבנתי שזה מישהו שאני בכלל לא יכול להעלות טובות הנאה", הסביר ש"ד מדוע לא הציע שוחד לבן-אשר. "אולמרט אמר שהכל יהיה בסדר", הוסיף. לדבריו, אולמרט הגיע למלון הולילנד לאחר בחירתו לראשות העירייה, ראה סקיצות ונפגש עם האדריכלים, ואמר "שזה נראה יפה על הנייר. זה היה עוד לפני שהצעתי לו שוחד".

ש"ד אישר שתב"ע ג' אושרה בוועדת ערר של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, ואמר שהעניק שוחד לבן-ציון קריגר המנוח שהיה אחד משלושה-ארבעה חברי הוועדה. אדרת שאל האם התוכנית אושרה רק משום שאחד מחברי הוועדה קיבל שוחד, וש"ד השיב שזו לא הייתה הסיבה היחידה. לדבריו, בן-אשר הודיע לוועדת הערר שהוא תומך בתוכנית בהוראתו של אולמרט, למעט נקודה או שתיים. אדרת: "הוא קיבל שוחד?" ש"ד: "הוא קיבל על הראש מראש העיר, שאמר שיפטר אותו, ובאמת אחרי כמה חודשים הוא פיטר אותו מכל מיני סיבות". לדברי ש"ד, בן-אשר עצמו אמר לו שאולמרט מאיים לפטר אותו.

בנוגע לאורי לופוליאנסקי אמר ש"ד, כי גם לו הבטיח כל עזרה אם יסייע ליזמים, וכי לופוליאנסקי הודה לו והבטיח שיסייע. אדרת: "מתי הבנת מלופוליאנסקי שהוא בשביל שוחד יעשה דברים שלא יעשה בלי שוחד?" ש"ד: "הבנתי את זה כאשר הוא ביקש שאעביר כסף ליד שרה". לדברי ש"ד, ייתכן שבאותו שלב - בשנת 1994 - דיבר גם עם אברהם פיינר.

אדרת ציטט מחקירתו של ש"ד במשטרה, בה אמר שניהל שיחות עם שורה של חברים בוועדה המקומית, בהן הוברר לו שבצורה של תן וקח יוכל להביא לאישור התוכנית, ושאל עם מי דיבר. ש"ד השיב, כי דיבר רק עם פיינר. אדרת טען שעד 1998 לא היה פנר בעל תפקיד כלשהו בעירייה ובוועדה המקומית והוסיף: "שרבבת את שמו לשווא והוא מואשם בקבלת שוחד". ש"ד: "לא אמרתי שהוא קיבל שוחד ב-1994. מי שנתן לו את השוחד הוא צ'רני שחתום על הצ'קים". לדברי ש"ד, פיינר עזר בשנת 1999 בנושא היטלי ההשבחה ביחס לתב"ע ג', אך אישר שטעה כאשר ייחס לפיינר מעורבות בסיפוח של 40 דונם לתוכנית.

אדרת: "איך אפשר להגיע לטעות כזו?" ש"ד: "לא היו לי שום מסמכים בעדותי במשטרה, דיברתי רק מהזיכרון וטעיתי". אדרת: "אחרי שחתמת על הסכם עד מדינה והתחייבת לומר רק את האמת, אתה מוכר למשטרה ולפרקליטות רק מהזיכרון?" ש"ד השיב, כי אמר מראש שייתכן שחלק מאלפי הפרטים שמסר על אירועים שנמשכו 18 שנה יימצאו שגויים, ושהוא ישמח לתקן פרטים כאשר יוצגו לו מסמכים - כפי שעשה בהמשך.

בהמשך החקירה שאל אדרת את ש"ד בצורה פרטנית מי היו האנשים שלטענתו ידעו בזמן אמת על כספי השוחד. ש"ד שב על גירסתו לפיה היו מי שידעו על כך, ולעומת זאת אמר שאחרים לא ידעו - לפחות לא מפיו. בין היתר ציטט אדרת מחקירתו של ש"ד במשטרה, לפיה אמר לחשב הולילנד, אלי חסון, מהו טיבן של "ההוצאות המיוחדות", וכך גם למתניה הכט שהיה מנהל מלון הולילנד. ש"ד השיב, כי הוא עומד מאחורי גירסתו ואין הוא יודע מה שומעיו הבינו ומה היו מוכנים לומר בחקירותיהם.

ש"ד טען בחקירתו שאדריכל הפרויקט ישראל רוזיו ידע על ה"דרכים המיוחדות" בהן השיג את האישורים המהירים והמקלים בהולילנד. ואולם, אדרת הקריא מחקירתו של רוזיו, בה הכחיש כל ידיעה על כך, וטען שהאישורים ומהירות קבלתם היו שגרתיים. על כך אמר ש"ד: "הוא חייב לשמור על עורו. אשמח לשמוע את תשובותיו על אישור תב"ע ה' שהיא מלאת שרצים. חבל שלא עימתו אותו איתי". רוזיו הוא עד תביעה במשפט.