שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, איתן אורנשטיין, דחה (יום א', 23.9.12) את שתי ההצעות להסדר נושים בקבוצת קווי אשראי שהייתה בשליטתו של יובל רן. אורנשטיין דחה לחלוטין את הצעתו של יובנק, הנאמן לאג"ח של הקבוצה, ולעומת זאת אישר למפרקים, עו"ד
יצחק מירון ורו"ח חיים רבינוביץ, להמשיך במהלכים לקבלת אישור הנושים להצעתם.
המפרקים הגישו תביעה בסך 500 מיליון שקל נגד 42 נתבעים שונים, ובהם רן, קובי מימון וחיים צוף, בטענה לאחריותם לקריסת הקבוצה ולנזקים שנגרמו לה. בירור התביעה טרם החל, וההסדר שהציע יובנק נועד לייתר את בירור התביעה. על-פי הצעתו של יובנק, ישלמו 15 מהנתבעים 26 מיליון שקל, מחציתם בידי צוף, גיל הוד ישלם 2 מיליון שקל, בנק דיסקונט ישלם 1.5 מיליון שקל, ויתר הנתבעים ובהם מימון ישלמו 450,000 שקל כל אחד. בנק לאומי יקבל 4.5 מיליון שקל, רשויות המס יקבלו את מלוא החוב, ויתר הנושים - 28.7% מהחובות כלפיהם.
הצעתם של מירון ורבינוביץ התבססה על הצעתו של
ערי סטימצקי, לשעבר בעל השליטה ברשת חנויות הספרים הנושאת את שמו. סטימצקי הציע לשלם לכל נושה רגיל 33% מחובו, והוא יבוא בנעליו לצורך גביית החוב. כמו-כן, ישלמו עופר קרז'נר ונועם שרון - שניים מן הנתבעים - 450,000 שקל כל אחד. בנק לאומי יקבל 5 מיליון שקל והנושים בדין קדימה יקבלו את מלוא החובות כלפיהם. במקביל יימשך בירור תביעת המפרקים.
ההסדר שהציע יובנק אושר ברוב מוחלט באסיפת הנושים של אחת החברות (קווי אשראי פיננסים) אך רשויות המדינה התנגדו לו. בנק לאומי הודיע על תמיכתו בהסדר שהציעו המפרקים. המפרקים ויובנק התנגדו זה להסדר שהציע זה.
אורנשטיין עומד על כך שבאופן תמוה נרכשו אג"ח של קווי אשראי בשווי 11 מיליון שקל בידי מאמן הכדורגל אברהם גרנט, הכדורגלן ברק יצחקי ו
אסתר שחר, ערב כינוס אסיפות הנושים. הוא מגיע למסקנה, כי קיים קשר בין רוכשים אלו לבין קבוצת מימון-צוף, ולכן קיימת תמיהה שאינה מאפשרת לאשר את ההסדר. לדברי אורנשטיין, גם הסברו של
בנק הפועלים לתמיכתו בהסדר יובנק אינו מתקבל על הדעת. עוד הוא אומר, כי העובדה שרוב הנתבעים אינם תורמים כלל להסדר, גם היא תורמת להיותו בלתי סביר.
אורנשטיין מוסיף: "תמיכת הנושים הרגילים ובכללם בעלי האג"ח ברוב מוחץ דווקא בהסדר הנאמן, שהינו פחות טוב להם, היא בלתי סבירה בעליל ואינה עומדת במבחן התוצאה... לא ניתן ולו מגורם אחד שהשתתף בהצבעה באסיפת בעלי האג"ח הסבר ענייני מדוע הצביע כמות שהצביע והדבר מחייב את בית המשפט להתערב איפוא באישור ההסדר... בית המשפט לא יכול לתת ידו להסדר שיש בו בחירה בחלופה פחות טובה, רק על יסוד בחירה בלתי סבירה של אותם נושים שהשתתפו באסיפה. מתפקידו של בית המשפט להגן גם על אותו ציבור נושים אשר לא השתתף באסיפה, לא אמר את דברו, ועל-מנת למנוע עיוות דין".
במקביל נמנע אורנשטיין מאישור הסדר המפרקים: "לא הושג הרוב הדרוש באסיפת הנושים לאישורו כנדרש בחוק החברות. להשקפתי, פסילת הסדר הנאמן לרבות התהיות עליהן הצבעתי בהתנהלות הנושים, אינן מחייבת בהכרח את המסקנה לפיה יש להתעלם מהצבעת אותם הנושים שהתנגדו להסדר המפרקים ובכך להכשיר את הרוב החסר לצורך אישור הסדר המפרקים. עם זאת, אין מניעה לפיה המפרקים יחדשו את הליכי אישור ההסדר המוצע על ידם, ישכנעו את הנושים לתמוך בו ויפעלו להשגת הרוב הדרוש לאישור ההסדר כאשר במסגרת זו ידאגו לכינוס אסיפת בעלי המניות".
