עיתונאי ועורך דין
לאחר שחרורו מצה"ל החל סער בלימודי תואר ראשון במדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב. במהלך לימודיו עבד כמאבטח בחברת חשמל וככתב פוליטי בשבועון "העולם הזה", לאחר מכן שימש ככתב לענייני מפלגות בעיתון "חדשות" וככתב לענייני משפטים בצוות ההקמה של חברת החדשות של ערוץ 2.
במקביל לעיסוקו העיתונאי, החל בלימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב. בתום לימודיו סיים התמחות בפרקליטות מחוז תל אביב, הוסמך כעורך דין והחל לעסוק במקצוע זה במסגרת השירות הציבורי.
בשנים 1997-1995 שימש עוזר ליועץ המשפטי ל
ממשלה מיכאל בן-יאיר. לאחר תקופה קצרה בשוק הפרטי כעו"ד שכיר במשרד קנטור אלחנני טל, שב לשירות הציבורי והתמנה לעוזר לפרקליטת המדינה עדנה ארבל.
כניסה לעולם הפוליטי
בינואר 1999 עבר סער מן המערכת המשפטית למערכת הפוליטית כאשר מונה למזכיר הממשלה ה-27, ממשלתו הראשונה של
בנימין נתניהו. את תפקידו זה סיים לאחר חצי שנה בעקבות הפסדו של נתניהו בבחירות. לאחר פרישתו פנה לשוק הפרטי והקים משרד עו"ד (בשותפות עם עו"ד אילן שרקון). במרס 2001 שב לתפקיד מזכיר הממשלה, הפעם בממשלתו של אריאל שרון.
לקראת הבחירות לכנסת ה-16 (פברואר 2003) שובץ ברשימת הליכוד במקום ריאלי. לאחר הבחירות החל לכהן כחבר כנסת בסיעת הליכוד בכנסת ה-16. בכנסת זו היה חבר בוועדות: ועדת האתיקה, הוועדה לקידום מעמד האישה, ועדת חוקה, חוק ומשפט, ועדת הכנסת, ועדת החוץ והביטחון (מ"מ), ועדת החקירה הפרלמנטרית לעניין הסחר בנשים, ועדה מיוחדת לנושא בעיית העובדים הזרים, וחבר בוועדה הממליצה על יועץ משפטי לממשלה.
בבחירות המקדימות לקביעת רשימת הליכוד לכנסת ה-17 נבחר סער למקום החמישי. לאחר הבחירות (2016) המשיך בכהונתו כחבר כנסת. בכנסת ה-17 כיהן כסגן יושב ראש הכנסת וכחבר בוועדות הבאות: ועדת הכנסת, ועדת חוקה, חוק ומשפט, ועדת משנה למאבק בסחר בנשים, יושב ראש הוועדה לקידום מעמד האישה. כמו-כן, חבר בשדולה הסביבתית-חברתית ובשדולה לצמצום הפערים החברתיים.
בכנסת ה-17 הצליח סער להוביל חקיקתם של עשרה חוקים. הבולטים שבהם: "חוק הגנה מן הצדק" - המאפשר לבית המשפט לבטל כתב אישום בהליך מקדמי אם השתכנע, כי "הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית"; תיקון לחוק צער בעלי חיים האוסר ניסויים בבעלי חיים לצורך ייצור מוצרי קוסמטיקה; תיקון ל"חוק עבודת נשים" - המאריך את חופשת הלידה בשכר, לראשונה מזה 53 שנים, מ-12 שבועות ל-14 שבועות.
שר החינוך
בבחירות המקדימות לקביעת רשימת הליכוד לכנסת ה-18 נבחר סער למקום הראשון וחיזק את מעמדו כאחת הדמויות הפוליטיות הבולטות במפלגה. לאחר הבחירות (2009), עם הקמת הממשלה ה-32 על-ידי בנימין נתניהו מונה במרס 2009 לתפקיד שר החינוך.
כשר חינוך רשם סער מספר הישגים, בהם השגת תוספת משמעותית לתקציב המשרד, עלייה בשיעור הזכאים לבגרות, עלייה במספר הניגשים לבחינות הבגרות ויישום חוק חינוך חובה חינם גם לבני 4-3. בין המהלכים הבולטים אותם קידם בכהונתו: חתימה על הסכם "עוז לתמורה" עם ארגוני המורים אשר כלל שיפור בשכר המורים לצד הטמעת הערכה ומדידה של ביצועים והישגים, קיצור חופשת הקיץ בבית הספר, החזרת חובת התלבושת האחידה לבתי הספר, קידום הפיכתה של מכללת אריאל לאוניברסיטה ועוד.
בנוגע לתכני הלימוד הוביל סער מדיניות אשר נתנה דגש לערכי לאום ומסורת: הוספת המקצוע: "מורשת ותרבות ישראל", כמקצוע חובה לתוכנית הלימודים, הנהגת טיולים לאתרי מורשת היסטורית בחברון, בירושלים וכדומה, סבסוד מסעות תלמידים למחנות ההשמדה בפולין, השקעה בפעילות חינוכית לעידוד תלמידים לשירות צבאי ועוד. מדיניות זו הולידה לא פעם דיון ציבורי סוער, בין היתר סביב הטענה כי הינה נותנת ביטוי רב מדי לעמדות פוליטיות ימניות ושנויות במחלוקת.
שר הפנים
בבחירות המקדימות לקביעת רשימת הליכוד לכנסת ה-18 שוב נבחר סער למקום הראשון. לאחר הבחירות לכנסת (2013) ובזמן המשא-ומתן הקואליציוני שניהל הליכוד להרכבת הממשלה הופץ בין חברי הליכוד מכתב שהופנה לראש הממשלה בנימין נתניהו בו האשימה הכותבת (שלא ציינה את שמה המלא) את סער בביצוע עבירות מיניות ודרשה שלא למנותו בשנית לשר חינוך. בעקבות שליחת המכתב הורה היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין למשטרה לערוך בדיקה ראשונה בעניין. בתום הבדיקה הודיעה המשטרה כי לא נמצאה תשתית ראייתית המצדיקה פתיחת חקירה.
במרס 2013, עם הקמת הממשלה ה-33 על-ידי בנימין נתניהו, מונה סער לתפקיד שר הפנים. בין המהלכים הבולטים בתפקידו זה: הארכת שעון הקיץ, קידום "חוק המסתננים" במסגרתו הוקם מתקן חולות לכליאת שוהים בלתי חוקיים, עימות מול עיריית תל אביב לגבי פתיחת מרכולים בשבת, קידום "רפורמת הפרגולות" אשר נועדה להקל על קבלת אישור תכנוני לשינויים קלים במבנים, שינוי אופן חלוקת תשלומי הארנונה של מתקנים ממשלתיים לרשויות מקומיות בדרום, כך שתשלומים רבים יותר הועברו לידי ערים ומועצות מקומיות על חשבון מועצות אזוריות.
פסק זמן וסופו
בספטמבר 2014 הודיע סער במפתיע על נטילת פסק זמן מפעילות פוליטית, אותו נימק ברצונו להקדיש זמן רב יותר למשפחתו. זמן קצר לאחר מכן התפטר מהכנסת ומן הממשלה. על-פי הערכה רווחת, אחת הסיבות המרכזיות למהלך היתה חששו של סער כי ראש הממשלה נתניהו יפעל לפגוע במעמדו הפוליטי והציבורי על-מנת לפגוע בסיכוייו לרשת את מקומו בהנהגת הליכוד.
בשנים 2016-2015 שימש סער כעמית בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (inss), במקביל שימש כמרצה בקורס "ממשל, משילות ורפורמות" בקריה האקדמית אונו, וכיושב-ראש הוועדה המייעצת למיזם החינוכי "מיטיב". למרות הצהרתו על נטילת פסק זמן, גם לאחר התפטרותו מתפקידיו הרשמיים המשיך סער לעסוק בפעילות פוליטית במפלגת הליכוד והרבה לערוך מפגשים עם פעילים במפלגה. במקביל התראיין לאמצעי התקשורת ונתן ביטוי לעמדותיו בנושאים מדיניים, פוליטיים וביטחוניים.
באפריל 2017 ערך סער מסיבת עיתונאים בה הודיע על חזרתו לפעילות פוליטית.
