|   15:07:40
דלג
  |   תגובות
  |    |  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?

גאורגיה - סקירה כלכלית

ההשלכות הכלכליות של הסכסוך מורגשות כבר היום, הרבה לפני ההשלכות הפוליטיות והמדיניות. ברור כי היום גאורגיה נתפסת כהרבה יותר מסוכנת להשקעות ולעסקים, והדבר צפוי לפגוע בזרם הכספים הזורמים לתוכה - ודרכו בהוצאות הממשלה, בצריכה, ולבסוף בצמיחה
29/08/2008  |     |   מאמרים   |   מלחמת רוסיה-גאורגיה   |   תגובות
יוליה ויימן [צילום: יח"צ]

כלכלת גאורגיה עברה מהפך לאחר "מהפכת הוורדים" בשנת 2003, שבה זרקו הגאורגים את הממשלה הפרו-רוסית המושחתת דאז ובחרו במנהיג צעיר, פרו-רפורמי ופרו-מערבי מיכאיל סאקאשווילי (Mikheil Saakashvili). לפני "המהפכה" עמדה המדינה על סף קריסה: רמת השחיתות הייתה בין הגבוהות במדינות אירופה המתפתחות, מחצית מהאוכלוסיה נמצאה מתחת לקו העוני וזכויות האדם לא נשמרו. הממשלה החדשה יישמה רפורמות מבניות חשובות ופתחה במלחמה קשה נגד השחיתות שבמהלכה פוטרו אלפי פקידי ממשלה. יחס המערב כלפי גאורגיה השתפר פלאים ותורמים ומשקיעים החלו להגיע.

ההשקעות הישירות הזרות בגאורגיה עלו פי חמישה ב-2007 לעומת 2003, וגם הגופים הבינלאומיים כגון קרן המטבע והבנק העולמי הזרימו סיוע פיננסי. בשנת 2007, הייתה גאורגיה בין היעדים האטרקטיביים ביותר בעולם להשקעות זרות במונחי השקעה כאחוז מהתמ"ג: ההשקעות הישירות הזרות נטו הגיעו ל-20% מהכלכלה. המשקיעים העיקריים בגאורגיה היו צ'כיה, הולנד, טורקיה, קזחסטאן, אנגליה, ארה"ב, דנמרק ורוסיה. מרבית ההשקעות הופנו למגזרי התובלה והתקשורת, התעשיה, האנרגיה, הבנייה והבנקאות.

שיעור הצמיחה הכלכלית עמד על 9.4% בשנת 2006 ועל 12.4% בשנת 2007, הודות להשקעות זרות והוצאות הממשלה, בעיקר על תשתיות ושכר. הצמיחה הגבוהה נרשמה על אף שב-2006 רוסיה דה-פקטו הטילה חרם כלכלי על גאורגיה בשל התדרדרות היחסים בין שתי המדינות. גאורגיה עדיין תלויה מאוד במקורות אנרגיה חיצוניים, אך בשנים האחרונות חלה התקדמות מרשימה בנושא זה, בראש ובראשונה על-ידי הבטחה לאספקה שוטפת של גז מאזרבייג'אן. בנוסף, לגאורגיה פוטנציאל גדול של הפקת חשמל מזרם המים, ולאחרונה היא שיפצה מספר תחנות הידרואלקטריות קיימות.

למרות הרצון והנחישות, חמש שנים אינן תקופה מספקת בכדי לפתור את כל הבעיות הכלכליות. סעיפי הייצוא העיקריים של גאורגיה כוללים יין, פירות ומים מינראליים, וסעיפי הייבוא - אנרגיה, דשנים ומכונות. כתוצאה מכך, ניצבת המדינה מול בעיה של גירעון מסחרי מתרחב. בשנים האחרונות נהנתה גאורגיה משיעורי אינפלציה נמוכים יחסית, אך הקפיצה האחרונה במחירי האנרגיה והמזון גרמה להאצת העלייה במחירים ודחפה את שיעור האינפלציה ב-2007 ל-11%, אם כי הבנק המרכזי הצליח להורידה על-ידי העלאת שיעורי הריבית. האינפלציה, שבמונחי שנה הגיעה במאי ל-15%, ירדה באוגוסט ל-9.8% (אולם עדיין מעל היעד של הבנק המרכזי העומד על 8%).

אמון המשקיעים בגאורגיה התבטא גם בבניית צינור BTC, המעביר נפט מאזרבייג'אן לטורקיה דרך שטחה של גאורגיה. בניית הצינור עלתה למשקיעים, ביניהם BP ואחרים, כ-4 מיליארד דולר. צינור זה פועל מ-2006 ומסוגל כיום להעביר כמיליון חביות נפט ליום, כאשר גאורגיה נהנית מעמלות העברה ומהטבות נוספות. בנוסף, במסלול דומה, נבנה גם צינור גז טבעי BTE, שמאז השנה שחלפה מעביר גז מים הכספי לטורקיה. בניית שני הצינורות וכן פרויקט חיבור מערכות הרכבות של טורקיה, גאורגיה ואזרבייג'אן, הינם חלקים מהאסטרטגיה של רשויות גאורגיה. מטרתם היא להפיק את המיטב מהמיקום האסטרטגי של המדינה בין אירופה לאסיה ולהפוך אותה למוקד בינלאומי חשוב במעבר סחורות, אנרגיה ומוצרים אחרים. עד פרוץ הקונפליקט הנוכחי בין רוסיה לגאורגיה נראתה אסטרטגיה זו כמוצלחת ביותר.

הבורסה של גאורגיה Georgian Stock Exchange) GSE) קיימת מ-1999. נכון לאפריל 2008, נסחרו ב-GSE 162 חברות עם שווי שוק הכולל של 1.4 מיליארד דולר ומסחר יומי ממוצע בהיקף של 0.5 מיליון דולר. אולם, רוב המסחר מתבצע סביב ארבע "מניות כחולות" של הבנק הגדול במדינה Bank of Georgia, חברת ברוקרים והשקעות Galt & Taggart Capital, חברת תקשורת UTC ובנק גדול נוסף People’s Bank of Georgia. בשנת 2007, 95% מהמסחר התבצע במניות של 10 החברות הגדולות ביותר בגאורגיה. לבורסת GSE עדיין אין מדד העוקב אחר ביצועי המניות, וגם מכשירי השקעה כגון קרנות ותעודות סל עדיין לא קיימים מחוץ לגאורגיה. וגם אם היו, המצב הביטחוני הנוכחי במדינה לא מעודד השקעה - למרות הפוטנציאל הכלכלי הגדול והבלתי ממומש של המדינה.

ההשלכות הכלכליות של הסכסוך מורגשות כבר היום, הרבה לפני ההשלכות הפוליטיות והמדיניות. סוכנויות הדירוג הבינלאומיות Standard & Poor's ו-Fitch הודיעו כי הן הורידו את דירוג החוב החיצוני לטווח ארוך של גאורגיה בדרגה אחת (ל-"B" ול-"B פלוס", בהתאמה) בשל ההתדרדרות בסיכון המדיני. מעכשיו והלאה האשראי עבור ממשלת גאורגיה וחברות גאורגיות יהפוך ליקר יותר וקשה יותר להשגה (אג"ח Eurobond, שהנפיקה ממשלת גאורגיה לפני מספר חודשים, צנחו). כמו כן, צפויה גם ירידה ניכרת בהשקעות זרות בשל העלייה בסיכון.

גאורגיה מסוכנת להשקעות ועסקים

חשוב להזכיר, כי השקעות הנן מקור חשוב מאוד במימון הגירעון בחשבון השוטף של המדינה. מצד שני, הבנק העולמי נטה לא להסכים עם הסוכנויות כששיבח את הבסיס הכלכלי האיתן של גאורגיה ואת הרפורמות שביצע, ואמר כי מדיניות זהירה, עתודות מט"ח גבוהות ומגזר פיננסי יציב יסייעו לה בהתמודדות עם ההשלכות של המלחמה. הבנק העולמי הודיע כי יגדיל את כספי הסיוע שהוא מעביר לגאורגיה, כדי לסייע לממשלה לשקם את התשתיות שנהרסו (כגון שדה התעופה בטביליסי שהופצץ על-ידי הרוסים). גם ממשלות של מדינות שונות הודיעו כי יזרימו כספי סיוע לגאורגיה; האיחוד האירופאי כבר הציע תמיכה פיננסית לנפגעים ולפליטים. עם זאת, ברור, כי היום גאורגיה נתפסת כהרבה יותר מסוכנת להשקעות ולעסקים, והדבר צפוי לפגוע בזרם הכספים הזורמים לתוכה - ודרכו בהוצאות הממשלה, בצריכה, ולבסוף בצמיחה.

גם רוסיה אינה פטורה מתשלום עבור ההרפתקה הצבאית בהרי קווקאז. כלכלת רוסיה לא נפגעה ישירות מהמהלך, אך בעולם הכלכלי-פיננסי מה שקובע בהרבה מקרים זה תפיסות ודעות. המראה של הטנקים הרוסים הדורסים את אדמת גאורגיה הזכיר לעולם המערבי עד כמה העניינים יכולים לצאת מכלל שליטה כשמדובר במדינות הבלוק הקומוניסטי לשעבר. המשקיעים הבינו, שהפעם רוסיה חצתה את רוביקון כשפלשה לטריטוריה של מדינה ריבונית אחרת, והפנימו את הסיכון שהעדיפו לא לראות לפני כן.

פרמיית הסיכון על ניירות ערך של רוסיה הרקיעה, ומדד RTX צנח ב-7% ביום אחד לאחר פרוץ המלחמה (מדד Micex ירד ב-5.5%). אומנם לאחר הודעתו של מדבדב על סיום המבצע הצבאי התאוששו המדדים במקצת, אך לא מספיק בכדי להחזיר את ההפסדים (34%- ו- 30%-, בהתאמה) שהם חוו מאז השיא שלהם בחודש מאי השנה.

רעידת האדמה הגאו-אסטרטגית באה בתקופה בה הקרנות הגלובליות כבר מתחילות להתלבט בנוגע להזרמת עוד ועוד כספים לרוסיה של פוטין ומדבדב. צפייה במתקפה הכמעט לא מוסתרת של הרשויות ברוסיה נגד חברת בת של BP, TNK-BP, מזכירה למשקיעים הזרים והמקומיים את פרשת Yukos הבלתי נשכחת, ומושכת תשומת לב אל הסגנון הרודני של הממשל הרוסי ואת חוסר היכולת לחזות את מהלכיו. גם הנזיפה הפומבית של וולדימיר פוטין לחברת פלדה Mechel (שכביכול היא עבריינית מס), שהביאה - כצפוי - לצניחת המניות של החברה וירידה בכלל השוק הרוסי, נכנסת למגמה החדשה, שמתאצמת מאז 2004. אך בעת שמחירי האנרגיה יורדים, רואים באופן ברור יותר את הבעיות שפוקדות את רוסיה, כגון שיעור האינפלציה הגבוה של 15%, הצפוי לפגוע בצמיחה, והאפשרות להתפוצצות בועת הנדל"ן שגדלה במוסקבה ובערים גדולות אחרות.

כל זאת מצטרף למשבר הפיננסי העולמי, שגם כך מפעיל לחץ כבד על השווקים המתפתחים. אולם, ההשלכות הכלכליות על רוסיה אינן צפויות להיות הרסניות, כי קופותיה כבר מלאות בכספי הנפט. ייתכן ויכולתה של רוסיה למשוך השקעות תיפגע בטווח הקרוב, אך היא אינה צפויה להיכנס למשבר סגנון 1998 כתוצאה מכך - הרי העולם לא יפסיק לקנות ממנה את הנפט והגז, לפחות לא בזמן הקרוב. ומתיחות פוליטית מסוימת, המקפיצה את מחירי "הזהב השחור", משחקת לטובתה של רוסיה.

גם מדינות המערב ירגישו את ההשלכות הגדולות של המלחמה הקטנה. אומנם הידיעות משדה הקרב לא הספיקו להקפיץ את מחירי הנפט, במיוחד על-רקע החששות לצניחת הביקושים בשל ההאטה העולמית, אך הן הפנו את תשומת הלב אל שאלת ביטחון האנרגיה. צינור הנפט BTC אומנם מעביר כ-1% מהנפט העולמי בלבד, אך הוא חשוב כצעד לשחרור מהגמוניה הרוסית באספקת האנרגיה באזור. צינורות BTC ו-BTE הנן ציר העברת נפט וגז מהים הכספי לאירופה היחיד שלא עובר דרך רוסיה.

הדבר הינו חשוב במיוחד עבור אירופה, בה לרוסיה כוח כמעט מונופוליסטי בקביעת מחירי הגז, שכן המונופול הרוסי Gazprom רכש אחזקת 50% במרכז האסטרטגי להפצת הגז בבאומגרטן שבאוסטריה. לכן, צינור BTC וצינור הגז BTE נתפסים כחשובים לגיוון דרכי אספקת האנרגיה וכבטוחים יחסית. כעת התברר, כי כל צינור שאינו עובר ברוסיה ואינו בהסכמתה, אינו בטוח. ובכלל, מחוץ לעניין האנרגיה, השאלה שעומדת על הפרק היא: האם המערב מוכן לחיות לצד רוסיה עשירה יותר, חזקה יותר, תוקפנית יותר ובטוחה יותר בעצמה?

מקור הנתונים: Financial Times, CIA, Stratfor, Voice Of America, Yglesias, The New York Times, The Economist, Reuters, Bloomberg, Georgian Investment Group, Guardian, Associated Press, Energy Bulletin, Invest in Georgia.org, BBC.
תאריך:  29/08/2008   |   עודכן:  29/08/2008
יוליה ויימן
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
גאורגיה - סקירה כלכלית
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
vbnhgf
29/08/08 14:19
פורום: מלחמת רוסיה-גאורגיה כתוב הודעה
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
בתי המשפט בישראל בראשות הנשיאה ביניש, משנים את פני המערכת, מחיפוש הדין והצדק (בג"צ) הם עוברים ליחסי ציבור (יח"צ).
29/08/2008  |  אפרי הלפרין  |   מאמרים
שנה זו, תשס"ח, זהה לחלוטין לשנת תשס"ה בקביעות לוח השנה. שנה מעוברת, פורים יצא ביום ו', פסח ביום א' ולא הייתה שבת שבה קראנו שתי פרשות ברצף. עמדנו אז על כך שזו קביעות די נדירה, וצריכים להרבה רחמי שמים כדי לעבור את השנה בשלום. באותה שנה נעקר גוש קטיף כזכור, אסון שאיש מאתנו אינו יודע כמה זמן עוד נשלם עליו ואיזה מחיר. השנה - מלבד אותה קביעות בעייתית - היא גם שנת שמיטה, מה שמגביר את הרגישות ואת ההזדקקות לרחמי שמים בגלוי. שכן עניינה של השמיטה הוא לטפח אצלנו את המודעות כי לַה', הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ; תֵּבֵל, וְיֹשְׁבֵי בָהּ (תהלים כ"ד). ומכיוון שאנחנו ממשיכים להתעקש על התעלמות מעובדה זו, כל שנותר לנו הוא לבקש את רחמי ה' יתברך בחסד חינם, שיציל אותנו מהשטויות של עצמנו.
29/08/2008  |  נסים ישעיהו  |   מאמרים
בלי רישום שיחותיי המקצועיות, אני כמו חתול ללא שפם, ושברתי את הרשמקול החדש שלי במהלך ביקורי בוואשינגטון. הייתי צריך אותו לפגישת העבודה הבאה, ומיהרתי למרכז הקניות הקרוב, ונכנסתי לחנות גדולה למכשירי חשמל. הייתי צריך להסביר למוכר מה זה רשמקול ומה עושים איתו. התברר, שאני צריך לכנות את המכשיר, "רשמקול קלטות" - להבדילו משלל המכשירים הקומפקטיים להקלטה, שאינם משתמשים בקלטות.
29/08/2008  |  אביתר בן-צדף  |   מאמרים
הלכת יוסף אונגרפלד, מציבה אותנו בשורה אחת עם השלטון העותומני בארץ ישראל (חומה ומגדל).
28/08/2008  |  אפרי הלפרין  |   מאמרים
מניתוח נתונים שפרסמה לאחרונה המחלקה לתחום מידע במשרד הבריאות עלה כי מחלות לב הינן סיבת המוות השנייה הכי שכיחה בישראל, אחרי מחלת הסרטן. לקראת יום בריאות הלב, אשר יצוין בישראל ב-28 בספטמבר ביוזמת האיגוד הקרדיולוגי בישראל במקביל לכל המדינות החברות באיחוד העולמי לבריאות הלב, נסקור במאמר זה היבט אופטימי המבוסס על מחקרים מדעיים בעלי השלכה על מניעה והורדת הסיכון למות ממחלות לב באמצעות שתייה מתונה של בירה לבנה.
28/08/2008  |  לימור בן חיים  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
לאחר 170 ימי המלחמה, לא נסכים עוד שנכדינו ונכדותינו ישלמו בדמים אלה או בדמים אלה את מחיר הטפילות של החרדים
עידן יוסף
עידן יוסף
כ-900 אלף כרטיסי רב-קו עם יתרות בשווי עשרות מיליוני שקלים יופקעו מהציבור ויגיעו לאוצר המדינה    משרד התחבורה טוען שהמצב הנוכחי מקשה עליו טכנולוגית, אך בפועל "תורם" את כספי הנוסעים ל...
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il