היועץ המשפטי לממשלה,
יהודה וינשטיין, צפוי לפרסם בבוקר (יום ה', 13.12.12) את החלטתו בעניינו של שר החוץ,
אביגדור ליברמן. להחלטה עשויה להיות השלכה מהותית על מערכת הבחירות לכנסת ה-19, בה ליברמן הוא המועמד מספר 2 ברשימת הליכוד ביתנו, שעל-פי כל הסקרים תנצח בבחירות.
ההערכות הן, כי וינשטיין יסגור את התיק נגד ליברמן בעבירות העיקריות שיוחסו לו, אך הוא עשוי להעמידו לדין בנוגע ליחסיו עם שגריר ישראל בבלארוס לשעבר, זאב בן-אריה, אשר מסר לו מידע מתוך מהלכי החקירה. במקרה כזה, תהיה חשיבות מרובה לסעיף האישום שייוחס לליברמן, בכל הקשור ליכולתו להתמנות לשר לאחר הבחירות ואף על המשך כהונתו עד לקיומן.
בג"ץ קבע בפרשת פנחסי, כי מי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה שיש עימה קלון, אינו יכול לכהן אפילו כסגן שר. לאור זאת ברור, כי אם ליברמן יואשם בעבירה כזו (למשל: שיבוש מהלכי משפט) - יהיה עליו להתפטר מיידית והוא לא יוכל לכהן כשר עד להכרעה בעניינו. לעומת זאת, צפויה להתעורר מחלוקת ציבורית ומשפטית בנוגע לכהונתו העכשווית והעתידית, אם הוא יואשם בסעיף ששאלת הקלון בו נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט (למשל: הפרת אמונים).
החשדות בטיוטת כתב האישום
החשד המרכזי שיוחס לליברמן בטיוטת כתב האישום היה קבלת מיליוני דולרים משורה של אנשי עסקים, להם יש פעילות קיימת או פוטנציאלית בישראל, ואשר הזרימו את הכספים לחברות שנותרו בשליטתו לאחר מינויו לראשונה לשר בשנת 2001. מדובר, בין היתר, במיכאל צ'רנוי, העומד לדין באשמת סיוע ל
גד זאבי לקבל במירמה את השליטה בחברת בזק;
מרטין שלאף, איל קזינו יהודי אוסטרי ומי שהיה בעלי הקזינו ביריחו; דו גרטלר, יהלומן הפעיל במיוחד בקונגו; ודניאל גיטנשטיין.
הפרקליטות טענה, כי ליברמן ועורך דינו,
יואב מני, "פעלו באופן שיטתי ומכוון להסתרת אותה פעילות, תוך ביצוע מעשי מירמה שיטתיים ומתמשכים כלפי הציבור ומוסדות המדינה בניגוד לדין ולנורמות המחייבות את מר ליברמן מתוקף כהונותיו הציבוריות". על-פי הטיוטא, ליברמן קיבל את הכספים בתשלומים חד-פעמיים או עיתיים, ועשה זאת במערכת של חברות קש - שנרשמו בקפריסין, באיי הבתולה ובישראל - על-מנת להסתיר את מקור הכספים. ניהולן של החברות הופקד בידי משרד עורכי דין קפריסאי, על-מנת להסתיר את זיקתו של ליברמן אליהן.
עוד טענה הפרקליטות, כי לאחר פרישתו מהממשלה בשנת 2004, הקים ליברמן חברה שנרשמה רשמית על שם בתו מיכל, שהייתה אז בת 21. לחברה זו זרמו 2.5 מיליון דולר משורה של אנשי עסקים. הכסף המשיך להיכנס לחברה גם כאשר שב ליברמן לכהן כשר בשנת 2006, ומאז נכנסו לחשבונה 1.2 מיליון דולר. סעיף נוסף בטיוטת כתב האישום ייחס לליברמן עבירה של הטרדת עד, כאשר שוחח עם אחד העדים במהלך החקירה.
בנוגע לבן-אריה טוענת המדינה, כי לאחר שליברמן קיבל ממנו מידע בנוגע לחיקור הדין שהתבקשו שלטונות בלארוס לערוך בעניינו, הוא פעל למינויו לשגריר בלטביה בלא לדווח לגורמים המקצועיים על הקשר החריג ביניהם.