|   15:07:40
דלג
  |   תגובות
  |    |  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל

אישה ללא חת

08/08/2003  |     |   מאמרים   |   פרשת בלומנטל   |   תגובות
   רשימות קודמות
  רצח אסף שטיירמן; עכשיו הסרט.


המועמדת הבאה

היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, עומד לסיים את תפקידו בעוד כחצי שנה. אחד השמות שהועלו להחליפו, היא פרופ' גבריאלה שלו, 'אורים ותומים' בתחום המשפט בישראל ובדיני החוזים בפרט. חברה בשמונה ועדות ציבוריות, עורכת פסקי הדין של בית המשפט העליון, דירקטורית בחברות מובילות (חשמל, אסם) ונשיאת הקריה האקדמית בקריית אונו.

הראיון ל-Nfc נערך השבוע במלון נווה אילן בירושלים, כשסיימה פרופ' שלו ישיבה נוספת של הוועדה לקודיפיקציה של המשפט האזרחי, המתכנסת זה 15 שנה. יו"ר הוועדה הוא נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק. מטרת הוועדה היא: לחבר ולכנס כ-800 סעיפי חוק העוסקים בחוזים אזרחיים כפי שנהוג באירופה (צרפת איטליה גרמניה ועוד). התהליך שהחל בסוף שנות ה-80' מנסה לייצור 'קודקס', שיהווה את ספר החוקים האזרחי של מדינת ישראל, ויקרא: "חוק דיני ממונות".

בקרוב יוגש החומר בפני כנסת ישראל, שתדון ותאשר את הנוסח והעריכה של ה"קודקס הישראלי". לשם השוואה: תהליך ההכנסה והאיסוף בגרמניה, ארך כ-100 שנים. אם וכאשר יעבור החוק את אישור הכנסת, יתקיים תשתית ובסיס לדיני החיובים בארץ.

חותמת ההכשר של שלו

לצד עיסוקיה הרבים, פרופ' שלו היא חברה בוועדת "אשר" (על-שמו של השופט אשר שעמד בראש הוועדה לראשונה) - או בשמה האחר: 'הוועדה למתן היתרים'. הוועדה מוקמת על-פי חוק, ופועלת ליד מבקר המדינה. הנושאים המובאים בפני הוועדה נוגעים במקרים בהם שרים וסגני שרים, מבקשים היתר לפעול בעניין מסוים שמתעורר בו החשש לניגוד עניינים. לרוב, נושא שעליו מתריע מבקר המדינה, או מתוך הפעלת שיקול דעת עצמאי של נבחר הציבור. הוועדה מדריכה איפוא אישי ציבור האם מותר להם לעסוק או שלא לעסוק בנושא מסויים. על-פי רוב, הקווים אינם ברורים לגמרי, ולכן העניין מובא להכרעת הוועדה.

פרופ' שלו מספרת, כי שר החקלאות לשעבר (העבודה), ח"כ שאול שמחון, קיבל היתר להשתתף בדיונים או להימנע מהצבעה בעניין זכויות החקלאים בקרקע, למרות שהוא עצמו בעל משק חקלאי. עוד דוגמא לבקשה שנידונה, והיא: האם להעניק היתר לשר בממשלה לגייס תרומות, כדי לממן תביעת דיבה משפטית תחת הכותרת של 'לשון הרע'. השר פנה לוועדה, כיוון שהיועץ המשפטי סירב לתבוע בשמו של השר.

מקרה נוסף שפרופ' שלו מעלה הוא: בקשתו של שר בכיר בממשלה, המבקש מהוועדה להתיר לו לשמש יו"ר או חבר ארגון וולנטארי, שנתמך תקציבית על-ידי משרדו. אכן, רבים המקרים בהם קיימת התנגשות בין העיסוק הציבורי לבין ההתנהלות הפרטית, מה שמצריך הפעלת שיקול דעת נרחב מצד חברי הוועדה.

ומכאן קושרת פרופ' שלו את הנושא לפרשה שבה מעורב ראש הממשלה, אריאל שרון בפרשת הקרקעות - כפי שזו עלתה בדוח מבקר המדינה. הטענה שהושמעה היתה כי שרון פעל בניגוד עניינים, עת כיהן כשר החקלאות, בתקופה בה דנו בזכויות החקלאים על הקרקע. בינתיים קבע היועץ המשפטי לממשלה, כי אין מקום להורות על פתיחת חקירה פלילית, וזאת למרות שמעשיו נגועים בפגם ציבורי.

פרופ' שלו: "זה נורא קשה, ובטח אני לא צריכה פה להכריע, אבל אין כמעט מצב שבו שר אינו מעורב בנושא כלשהו שצריך להכריע בו, ושאיננו מעורב ברמה כלשהי. למשל: מדברים על העלאת מסים, או ביטול קצבאות ילדים. אז אין שר שאין לו ניגוד עניינים. הכל מדובר בנגיעה באותו עניין. שר שהוא חבר מושב, עשוי לעמוד בפני הכרעה בנושא מים, למרות היותו חבר מושב."

- נדמה, כי רבים המקרים בהם צמרת השלטון נגועה בעניינים בעלי אופי מובהק של ניגוד עניינים?

פרופ' שלו: "לדעתי, יש היום שקיפות הרבה יותר גדולה ושחיקה גדולה יותר. היום הכל גלוי ופתוח ציבורית ותקשורת. היום אנחנו יודעים מה קורה בבתיהם של אנשים. ולרוב זהו תפקידה של התקשורת. וכמובן, יש עניין גדול יותר לציבור לדעת מה קורה. הדבר נכון לא רק לגבי שרים אלא גם לחברי כנסת. הרבה פעמים הם אינם רואים עצמם כשליחי ציבור.

תפקיד הציבורי - עבדות ולא שררה

בתקופה בה הועברה התוכנית הכלכלית, נמתחה ביקורת ציבורית גדולה נגד תהליך אישורה. מטבע הדברים, מוטלת האחריות על נבחרי הציבור, שנדרשים לאשר או לדחות את אישורה של התוכנית מתוך שיקולים עניינים, ולאחר עיון מעמיק בחומר שמוגש לפניהם.

פרופ' שלו מדגישה את חשיבות לימוד החומרים על-ידי חברי הכנסת. בשלב שבו עדיין לא נתקבלה החלטה, והחומר מוגש לעיונם ונבחן ונדון בוועדות הכנסת השונות. מאוחר יותר יובא להכרעה במליאה. לדעת פרופ' שלו, זהו תהליך חשוב מאין כמוהו, שמטיל את האחריות על כתפי נבחר הציבור.

בנשימה אחת היא מציינת את תופעת: ה'לוביסטים' (השתדלנים). לגישתה, תופעת ה'לוביסטים' התרחבה והתעצמה לאחרונה בכנסת, במיוחד בנושא איחוד הרשויות המקומיות. לדבריה, כל מי שיש לו 'לוביסט', זוכה להגנה על האינטרסים שלו. "'הם' (הלוביסטים א.א) מסתובבים בכנסת כמו בשיטה האמריקנית ובמלחמות הטבק הידועות בארה"ב, ונדמה כאילו חברי הכנסת אינם יכולים לעשות את מלאכתם לבד, ומחכים למישהו שידחוף איזה אינטרס. למשל, מי יסביר לחברי הכנסת את נושא איחוד הרשויות, מי... משרד האוצר?!".

פרופ' שלו מתקוממת על הדרך שבה אושר בכנסת תקציב המדינה:

"בעיני, עוד דבר מזעזע שהחליטו על 800 סעיפים, אולי יותר. אני בעצמי קראתי פרק אחד על חוק משק החשמל, מכיוון שאני חברת דירקטוריון בחברת החשמל. לקח לי יום שלם להבין את החוק, להתייעץ עם כמה אנשים שמבינים מה זו ההפרטה, ובאינטרסים לאומיים, מה ההובלה, וזה רק פרק אחד. אני יודעת שהיו עשרות פרקים בהם נדרשו חברי הכנסת להכריע, והם קיבלו את החומר יום קודם לכן. למרות הטענה שהחומר 'רץ' בוועדות הכנסת השונות, הם לא הכינו שיעורי בית. ולבסוף, הם אלו שהצביעו עבור התוכנית והרימו יד, ואני מדברת על אלו שהצביעו באופן חוקי, לא על אלו שזייפו הצבעה".

לטענת פרופ' שלו, לא ייתכן שחברי כנסת לא ידעו על מה הם מצביעים. ומכאן היא מסיקה ומבקרת את הדרך שבה מתקבלות בכנסת החלטות חשובות עוד יותר ברמות הפוליטיות והמדיניות. "זהו חוסר אחריות של חברי הפרלמנט. איך הם יכולים להצביע על כך. למשל, בנושא ערוץ 10 והתמיכה לה הוא זכה בממשלה. ההחלטות מתקבלות בצורה שטחית וללא בדיקה מעמיקה של הנושא. הנשיא ברק אמר פעם על תפקידו כשופט "כי אין בו שררה אלא עבדות", וניתן להקיש מכך על תפקידו של שליח הציבור".

- מהו לדעתך הדין לגבי שחרור האסירים?

"יש פה אינטרס לאומי להשיג רגיעה ואולי אף שלום, ישנו מחיר שצריך לשלם אם כי כבד. אחד המהלכים הוא הושטת יד לשלום".

"משפטנית ולא אשת עסקים"

למרות מעמדה הרם של פרופ' שלו בפנתיאון המשפט בישראל, היא מצליחה גם בתחום העסקים בו היא מכהנת כדירקטורית במספר חברות מובילות במשק בישראל, כמו: קונצרן כור, תשלובת אסם, ובחברת החשמל (כולל בוועדת ביקורת שלה). "אני רואה את עצמי קודם כל כמשפטנית ולא כאשת עסקים", אמרה. את העסקים אני משאירה לבן זוגי [עזי לוי].

אישה בצמרת

פרופ' שלו מודעת גם לדיון הציבור בנושא סחר בנשים. לדבריה, היא שמעה תגובות רבות מצד אנשים דתיים, שטענו שהתופעה איננה חדשה והייתה קיימת במשך כל השנים בנוף הדתי. למרות שהם מסתייגים כי לא היתה בממדים כאלו ולא בסדר גודל כזה. לדבריה, אותם נשים שמביאים ממולדובה בוחרות להגיע לכאן, משום שהן מקבלות סכומי כסף גבוהים שבארצן לא היו מקבלות. יחד עם זאת, התרת הימורים חוקיים תגביר לדעתה את הסחר בנשים, כיוון שהימורים, זנות, וסמים הולכים יחד.

ומוסיפה : "אני חושבת שזה דבר שלא רצוי. הליך הפיכת הקזינו לחוקי בארץ שמהווה חלק מתרבות שמעודדת בדלנות, חוסר יצירתיות ועצלנות. צריך לייצור הבחנה בין נושאים כלכליים וחברתיים". למרות שלדבריה יותר אנשים קונים, והמצב הכלכלי יותר טוב, קיימת רגיעה יחסית, וזה ילווה את חיינו כל הזמן.

- שמך הועלה כמועמדת מובילה לשמש כיועץ המשפטי לממשלה.

פרופ' שלו: "אני לא רואה את עצמי מועמדת לתפקיד". מאוחר יותר הסבירה, כי התפקיד תובעני ודורש שעות עבודה רבות, וכיום היא מעדיפה להתמקד במשפחה ועיסוקיה הנוכחיים, שהם רבים.

חשוב לציין שמות נוספים שהועלו למשרה זו, בהם: פרופ' רות גביזון ועו"ד אלי זהר. נראה על-פי דיווחים בתקשורת, כי נטיית ראש הממשלה לתמוך במינוי כיוון שהוא מקורב לראש הממשלה.

ההחלטה הפעם היא למנות יועץ משפטי שיהווה פרסונה משפטית ובקיא הן בתחום הפלילי והאזרחי. לכן, הוטחה ביקורת בהעלאת שמו של עו"ד זהר כאדם בעל ניסיון בתחום העצמאי מחוץ לכותלי המערכת המשפטית הציבורית. זהר צבר פרקטיקה מעשית, לעומת פרופ' שלו שצמחה מתוך האקדמיה. אגב: בין פרופ' שלו לעו"ד זהר קיימת חברות אמיצה בת 40 שנה.

כאמור, עד כה לא נעשתה פניה רשמית למועמד זה או אחר, על-ידי ראש הממשלה בדבר כהונה כיועמ"ש. השמות הנ"ל נזרקים לחלל האויר. חלקם מקורבים לראש הממשלה אריאל שרון ומוערכים בתחומם. איש במשרד המשפטים אינו מוכן להמר על האיש הבא.

עיקרון "תם הלב" מונהג בצינעה בישראל

פרופ' שלו, משפטנית שעוסקת יותר בתחום האזרחי, כתבה כשמונה ספרים בתחום זה וכן מאמרים רבים. הספר הבולט שבהם הוא "דיני חוזים", היא זו שיצקה אל תוך הז'רגון המשפטי את המושג "עיקרון תם הלב", שנועד להגדיר את כללי המשחק במערכת יחסים שנוצרת בין שני צדדים לחוזה. זאת מתוך רצון וכוונה טהורה וכנה לבצע עסקה בהליכי יושר. המושג תפס משמעות נרחבת יותר, כיוון שכנראה איש העסקים מהקטן ועד הגדול בישראל זקוקים למתווה של נורמות התנהגותיות. הדבר דומה למטרייה שנפרסת מעל כל תהליך ניהול המשא-ומתן בין שני צדדים, עוד בטרם נחתם החוזה בין השניים.

דברים שהשתיקה אינה יפה להם

בשבוע האחרון שבה ועלתה לכותרות פרשת "האי היווני", בעקבות חקירת המשטרה בנושא. לחקירה זומן גם גלעד שרון, בנו של אריאל שרון. הוא בחר בזכות השתיקה, שעומדת לזכותו כמי שחשוד בפלילים. פרשת האי היווני נקשרה לדוד אפל, ששילם סכום כסף לגלעד שרוןבעבור "ייעוץ". המשטרה דרשה מגלעד שרון להעביר לידיה מסמכים, אך גלעד שרון מתנגד בתוקף למוסרם.

פרופ' שלו טוענת, כי הכוונה שעומדת מאחורי זכות השתיקה, היא זכות שניתנת לעבריינם שאינם רוצים להפליל עצמם. ומי שמבקש ולוקח את זכות השתיקה, הדבר מעורר נגדו חשד. ומה שנותר לבית המשפט הוא לשקול, כאשר העניין מגיע אליו לדיון, ולבחון את העובדה, שאותו חשוד בפלילים בחר לשמור לעצמו את השימוש בזכות השתיקה.

לדעת פרופ' שלו, גלעד שרון הרחיב את המונח זכות השתיקה, כיוון שהוא השתמש בה גם בהקשר למסירת מסמכים, ולא רק למתן עדות בעל פה. לכן, לדעתה, אדם שהוא שליח ציבור, שנטל על עצמו אחריות ציבורית, לא ראוי ולא מקובל שישתמש בזכות השתיקה. "בעניין זה אני יכולה לומר, שאני מסכימה עם אמירתו של ראש הממשלה שרון, שפיטר את נעמי בלומנטל... זה היה הדבר הנכון".

פרופ' שלו מציינת עוד, ולא לחיוב, כי ועדת הכנסת, ששואבת את כוחה מתוקף חוק, תמכה בהשארת החסינות של ח"כ בלומנטל. על-ידי כך, אותתה הוועדה כאילו נתנה הכשר לח"כ להשתמש בזכויות מתוך המשפט הפלילי, שנועדו להגן על אנשים עבריינים. זכויות אלה, היא מדגישה, לא יועדו להגן על אישי ציבור, חברי כנסת ושרים, בפני המשטרה. גם אריה דרעי בזמנו זכה לביקורת נוקבת מצד המשטרה ובית המשפט על כך שבחר בזכות השתיקה.

ולסיכום, מציעה פרופ' שלו, כי לקראת פגרת הקיץ, ראוי שהכנסת תיקח על עצמה את האחריות בנושא החסינות וצימצום זכות השתיקה בקרב חברי הכנסת. לגישתה - הנוגדת דעות שהושמעו לאחרונה - על חברי הכנסת דווקא להרחיב את שפיטת חברי הכנסת בבתי דין משמעתיים. לדעתה של פרופ' שלו, חייבת הכנסת לקבוע נורמות התנהגות, ולא לפנות כל פעם לגוף שיפוטי חיצוני שיכריע בסוגיה זו או אחרת.

אם וכאשר ישכילו נבחרי הציבור להפעיל שיקול דעת ולבחור הפעם באשה דעתנית, חכמה ומוכשרת מתחום המשפט והעסקים, יתכן שמערכת המוסר בישראל תזכה בנקודות מבט נוספות, עת תגיע לאוזנינו שירה זהה לשירת דבורה.

תאריך:  08/08/2003   |   עודכן:  10/09/2003
אילת אטיאס
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
בעיתוי מקרי של פיטורים חוזרים ונשנים בסקטור הציבורי והפרטי, שהביאו לגידול נוסף בשיעור האבטלה, חשף בימים האחרונים מבקר המדינה תופעה פסולה של נפוטיזם בשתי החברות הממשלתיות: אל על וחברת החשמל.
08/08/2003  |  אריה אבנרי  |   מאמרים
שתיקתו של גלעד שרון במהלך חקירתו במשטרה הקפיצה הרבה יפי-נפש ורובם לא עשו זאת, כך אפשר היה להתרשם למקרא התגובות, מטעמים הקשורים ב"שלטון החוק"; חלק מהם כבר מכינים לעצמם מחלצות חדשות תוך כדי ציחצוח חרבות אפשרי לקראת "הקדמת הבחירות", וכל שאר הזועקים בשער סתם מגלים בורות, הנובעת, כמו בהרבה מקרים, משטחיות ומאי 'הבנת הנקרא'.
08/08/2003  |  ד"ר חיים משגב  |   מאמרים
חברות כוח אדם משחיתות את המידות האנושיות באשר הן שוללות מבני-האדם הנזקקים להן כספקיות עבודה לא רק את זכותם לעבוד ולהשתכר שכר הוגן ומכובד, שמאפשר קיום בכבוד, אלא את זכויותיהם הבסיסיות כעובדים בכלל וכבני-אדם בפרט.
08/08/2003  |  אברהם שרון  |   מאמרים
פרשת שתיקתו של גלעד שרון ולפניו אחיו עומרי, מקבלת ממדים אינפלציוניים, תוך צירוף ושילוב נימה פוליטית ברורה לסוגייה משפטית וציבורית - שאילולי שחקניה הראשיים, ספק אם היתה מקבלת תהודה וכיסוי תקשורתי בעמודים ראשיים בעיתונות הכתובה והאלקטרונית.
07/08/2003  |  עו"ד אברהם פכטר  |   מאמרים
במצב רוח של (ערב) תשעה באב קצת קשה לכתוב על נחמה אבל ראוי הוא ר' עקיבא ללמוד ממנו מעט אופטימיות:
06/08/2003  |  נסים ישעיהו  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
היועצת המשפטית קרעה הלילה את מסכת הצביעות והרמייה והשטיקים והטריקים של בנימין נתניהו ושריו ובעיקר החרדים שבהם    בהרב-מיארי אמרה למאיר פרוש ולמגעילים שעימו כי צריך להגן על האומה ולה...
אלי אלון
אלי אלון
בעוברי ברחוב צד את עיני נוסחו המוזר של שלט הרחוב שמופיע עליו הכיתוב הבא בלבד: "דוד סמילנסקי פקיד ועסקן, מנהל מחלקת המים בעיריית תל אביב"    משום אין אזכור בשלט ולו ברמז לעובדת היותו...
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
שיר טורם-הספרי
שיר טורם-הספרי
מספר המפונים מהגליל, יש לומר פליטים, נאמד באופן רשמי בכ-100 אלף. בפועל המספר גדול אף יותר    דה פקטו כל חבל הארץ הממוקם מהעיר כרמיאל צפונה לגבול הלבנון, הפך להיות "רצועת ביטחון" לכל...
יעקב אחימאיר
יעקב אחימאיר
בימים אלה, כנהוג בתקשורת בטרם בחירות, משאלי דעת הקהל עוסקים, כמובן, בשאלה: איזו מפלגה תזכה לרוב בפרלמנט בווסטמינסטר (הרובע בלונדון המארח את בנייני הפרלמנט).
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il