עו"ד יעקב אמסטר, שהיה כונס לאחד מן הפרויקטים של קבוצת חפציבה, יקבל שכר של 1.6 מיליון שקל. כך קבע (יום ג', 12.2.13) בית המשפט העליון, באמצו את קביעתו של בית המשפט המחוזי בירושלים.
אמסטר היה הכונס לבניית 78 יחידות דיור בהר חומה, והוא סיים את הפרויקט ברווח תפעולי של 18 מיליון שקל - לעומת גרעון של 10 מיליון שקל כאשר קיבל אותו לידיו. סגן נשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים,
יעקב צבן, אישר לאמסטר "שכר ניהול" ולא "שכר מימוש" ותוספת מאמץ של 36%, ובסך-הכל - 1.6 מיליון שקל.
בנק לאומי, שהתנגד מלכתחילה לבקשתו של אמסטר, ערער לבית המשפט העליון, אך השופט
יורם דנציגר דחה את הערעור. לדבריו, "ההבחנה בין 'שכר ניהול' לבין 'שכר מימוש' נגזרת מאופי פעילותו של בעל התפקיד, אשר נגזר בתורו מאופי פעילותה של החברה... מדובר בשאלה עובדתית בבסיסה, אשר לבית המשפט המחוזי יתרון מובהק להכריע בה, לנוכח הפיקוח השוטף שלו על הליך חדלות הפירעון".
לדברי דנציגר, בדרך כלל אין קושי להבחין בין ניהול לבין מימוש, אם כי ייתכנו מקרים בהם פעולותיו של הכונס כוללות את שני המרכיבים. במקרה כזה, יש לבחון מהו המרכיב הדומיננטי בפעילותו, וגם אין לשלול את האפשרות לחלק את הכינוס לפרקים ולקבוע את השכר לכל אחד מהם בנפרד.
במקרה הנדון, קובע דנציגר, נשאה פעילותו של אמסטר אופי מורכב יותר וחרגה ממימוש רגיל. פעולותיו "היו מורכבות ומקיפות, ולמעשה נכנס המשיב לכל דבר ועניין לנעלי החברה. ודוק, אילו הייתה החברה סולבנטית ופעילה, היא הייתה נוקטת בפעולות דומות להשלמת הפרויקט כחלק מפעילותה העסקית השוטפת". לפיכך, מדובר בניהול ולא במימוש.
בסיום פסק הדין מדגיש דנציגר: "אין לראות בקביעתי בפסק דין זה כלל משפטי גורף לפיו בכל פרויקט בנייה שבוצעו בו השלמות בנייה מהותיות ייפסק 'שכר ניהול' ולא 'שכר מימוש'. קביעתי נטועה בנסיבות הספציפיות של המקרה הנוכחי, ובסופו של יום כל מקרה צריך להיבחן לגופו. עם זאת, משמעות קביעתי הינה כי ניתן לפסוק לבעל תפקיד שהתמנה על פרויקט בנייה והשלים אותו 'שכר ניהול' ככל שנסיבות המקרה מצדיקות זאת, ואין מקום להגבילו א-פריורית ל'שכר מימוש'".
דנציגר חייב את לאומי לשלם לאמסטר הוצאות בסך 40,000 שקל, ולכנ"ר - 10,000 שקל. לאומי יוצג בידי עו"ד
משה ליפשיץ; הכנ"ר יוצג בידי עו"ד טובה פריש; את אמסטר ייצגו הוא עצמו ועו"ד ש' זוסמן; ואת המפרק - עו"ד י' מלצר.
