"משרד אדריכלים שרוצה להשתלב בכזה פרויקט, צריך להשקיע גם הוא זמן ועבודה. כך נהגתי כל השנים, כך נהגה אזורים, כך נהגה פולאר, כך נהגה קרדן, כך נוהגים עשרות". כך אומר (יום ג', 19.2.13) ש"ד בהתייחסו לעבודה שביצע עבורו
אורי שטרית בנוגע לבית ציוני אמריקה.
המחלוקת המרכזית בין התביעה להגנה בנקודה זו היא, האם התשלום שקיבל שטרית - למעלה מ-300,000 שקל - היה תמורת עבודתו או כיסוי לשוחד. ש"ד אמר, כי שטרית הגיש לו חשבון על 87 שעות עבודה תמורת שתי פגישות ושיחת טלפון. "אני מוכן לשבת איתך ולחשב כמה שעות זה. לא תגיע אפילו ל-20", אמר ש"ד לסניגורו של שטרית, פרופ'
קנת מן. ש"ד עמד על כך שמעולם לא שילם תמורת בדיקת היתכנות, כפי שביצע עבורו שטרית.
מן ניסה להוכיח, כי היו מקרים בהם קיבלו אדריכלים תשלומים תמורת בדיקות היתכנות. השופט
דוד רוזן השיב, כי אינו מבין על מה מן חוקר, שכן יש הסכמה שאדריכלים שונים מקבלים תשלומים שונים מלקוחות שונים. "את הדברים האלה אדוני קיבל, הוא לא צריך יותר מזה", הוסיף. יצוין, כי בדיון קודם העיר רוזן, כי גם אם שטרית ביצע עבודות לגיטימיות עבור ש"ד - הדבר עלול להוות שוחד בשל היותו מהנדס העיר בה מעורב ש"ד בפרויקט ענק (
הולילנד).
חשש מפני מס הכנסה
ש"ד שב ואמר, כי 130,000 שקל ששילם לשטרית תמורת בדיקת הקמת תחנת דלק במושב עשרת, היו חלק מהשוחד. לדבריו, תוך חודש התברר שאין כל אפשרות להקים את התחנה, שכן באותו מקום נועדה לקום תחנת שאיבה לגז שיגיע לנמל אשדוד. ש"ד הוסיף, כי מדובר בסכום עצום, אותו ניתן היה לקבל תמורת תכנון בניין בן 20 דירות. מן טען, כי מדובר במחצית הסכום בלבד. התובע, עו"ד
עודד קם, השיב שבמשרד שטרית איחדו את התשלום תמורת שני פרויקטים שנדונו באותן פגישות.
מן אישר, כי אין בידי שטרית תיעוד שיוכיח את כל הפעולות שלטענתו ביצע בפרויקטים השונים שבדק עבור ש"ד. לאורך הדיון הציג מן פעולות שונות שביצעו שטרית ומשרדו בנוגע לפרויקטים בהם היה מעורב ש"ד, והלה שב ואמר שלא נהג לשלם תמורת עבודות כאלו, וכי בכל מקרה - התשלומים מופרזים ביותר. לגבי אחד הפרויקטים טען ש"ד, כי המסמכים שנתפסו במשרד שטרית ומלמדים כביכול על עבודה שנעשתה עבורו - למעשה סופקו על ידו למשרד.
"אילו מס הכנסה היו באים ורואים שהוצאתי 160,000 שקל על שלוש פיסות נייר, על פרויקט שבכלל לא קיים אצלי בספרים - היו ישר לוקחים אותי לבית הסוהר, יחד עם אורי שטרית", טען ש"ד בהסבירו את בקשתו לרשום "דמי ייעוץ" ולא שמות של פרויקטים ספציפיים שקיבל ממשרד שטרית. מן טען, כי דווקא רישום זה היה מעורר את החשד הכבד ביותר, אך ש"ד עמד על דבריו. עוד אמר, כי פרויקט אחד כלל לא שילם לשטרית - דבר המלמד שלא הגיע לו תשלום גם בפרויקטים האחרים, אלא שמדובר היה בשוחד.
לטענת ש"ד, הוא שכר את שטרית כדי לקדם פרויקט ברחוב דיזנגוף בתל אביב, לנוכח היחסים הטובים ששררו בין שטרית לבין מהנדס העיר תל אביב דאז, דני קייזר. בצורה זו, אמר, נפתרה הבעיה מול עיריית תל אביב במהירות גדולה בהרבה מאשר אילו היה מטפל בה אדריכל הפרויקט, אלישע רובין. מן טען, כי היחסים בין רובין לקייזר היו לא פחות טובים; ש"ד הכחיש.
