תביעה יוצאת דופן נגד אגודת
יד שרה מקבלת משמעות רבה עוד יותר, לנוכח זהותם של עורכי הדין שהגישו אותה ולאור טענה שאיננה מרכזית לתביעה זו - אך משמעותית לגבי משפט
הולילנד.
מרדכי פרץ הירשנבוים תובע מיד שרה 36.4 מיליון שקל בעקבות עסקה לרכישת מגרש ממנה. הוא מיוצג בידי עוה"ד
אמנון יצחקניא ו
אילן סובל - שהיו פרקליטיו של ש"ד, עד המדינה במשפט הולילנד. זהו לכל היותר פרט פיקנטי, אבל כבר בסעיף 2 עולה טענה רבת חשיבות:
"הסכם המכר נעשה ונכרת תחת עינו הפקוחה של מייסד הנתבעת ומי שנחשב לדמות העומדת בראשה, מר
אורי לופוליאנסקי, שהיה נוכח במעמד החתימה על ההסכם, בלשכתו כראש העיר ירושלים. מי שניהל עם התובע מו"מ לקראת כריתת הסכם מכר המקרקעין, היה נציגו ויד ימינו של מר לופוליאנסקי, מר
אברהם אלתר".
מדוע זוהי טענה חשובה? - בגלל משפט הולילנד. לופוליאנסקי מואשם בקבלת שוחד מיזמי הולילנד בסך למעלה מ-2 מיליון שקל, בדמות תרומות שהעביר ש"ד ליד שרה. לופוליאנסקי אומר שמדובר בתרומות לגיטימיות לחלוטין, שלא היו קשורות בצורה כלשהי לתפקידיו בעיריית ירושלים - סגן ראש העירייה ויו"ר הוועדה המקומית, ולאחר מכן ראש העירייה.
האם הקשר נותק?
לדברי לופוליאנסקי, כאשר נבחר לראשונה לעירייה, בשנת 2002, הוא התפטר מתפקידו כיו"ר יד שרה וכמעט שלא עמד בקשר עם הארגון - ולכן התרומות ליד שרה כלל לא יכלו להשפיע על מעשיו במישור המוניציפלי. המדינה טוענת, כי הקשר בין לופוליאנסקי לבין הארגון שהקים נותר הדוק. כעת באים פרקליטיו של ש"ד ואומרים, בתיק אחר לגמרי, שהסכם בעל היקף כספי נרחב עליו חתמה יד שרה, לא רק שנעשה תחת פיקוחו של לופוליאנסקי - אלא נחתם בלשכתו בעירייה.
מדובר במגרש בן 1.7 ברחוב ירמיהו בירושלים, אותו רכש הירשנבוים מיד שרה בספטמבר 2007 תמורת 6.5 מיליון דולר. בתביעה נטען, כי רק לאחר חתימת ההסכם נודע להירשנבוים, כי יד שרה העניקה לבעלי המגרש הגובל משלו - משפחת אלבוים - זכויות הגורעות בצורה משמעותית מיכולתו לבנות על המגרש שרכש.
יד שרה התחייבה בפני אלבוים, נטען בתביעה, כי כל בנייה שתיעשה במגרש ברחוב ירמיהו, "תשמור על קו בניין צידי של לפחות שלושה מטר". משמעות הדבר, אומר הירשנבוים, היא גריעת חלק מהותי מן השטח עליו הוא יכול לבנות, ובשל צורת הטרפז של המגרש - נותרו לו שבעה מטרים בלבד בצד זה שלו. לדברי הירשנבוים, אלתר בדק את הנושא עם לופוליאנסקי, והלה הצהיר שאין יסוד לטענתה של משפחת אלבוים. ואולם, מאוחר יותר הודו נציגי יד שרה, כי אותו הסכם "פרח מזכרונם" - למרות שהוא נכרת במסגרת של הליך משפטי. לכן, נאמר בתביעה, סביר יותר להניח שההסכם עם אלבוים הוסתר מהירשנבוים בכוונת מירמה.
"אי-סדרים של ממש"
הטענה הבאה של יצחקניא וסובל מתקשרת גם היא במישרין למשפט הולילנד: הדבר מעיד "על אי-סדרים של ממש בניהול ענייניה ונכסיה של הנתבעת. הדבר מעורר בכל מקרה הרהורים נוגים על אופן התנהלות גוף כה חשוב ועתיר מוניטין ציבורי כמו הנתבעת - התנהלות כושלת במקרה הטוב ונפסדת במקרה הרע". ומה הקשר להולילנד? - ש"ד טען רק לאחרונה בעדותו, כי ספרי החשבונות של יד שרה זויפו כדי להסתיר חלק מהתרומות שהיוו למעשה את השוחד הנטען.
הירשנבוים מבקש לבטל את העסקה, להחזיר לו את הכספים ששילם (33.6 מיליון דולר, כולל ריבית והצמדה) ולשלם לו את הפיצוי המוסכם בסך 2.8 מיליון שקל. התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים בסדר דין מקוצר, ויד שרה טרם הגישה כתב הגנה.