שולה זקן מסרה למשטרה בעת חקירתה בפרשת
הולילנד מידע המעורר חששות לכאורה לפלילים, לנוכח התנהלותה במשפטה בפרשות טלנסקי וראשונטורס. המידע הבסיסי כבר פורסם ב-News1, וכעת מתווספות אליו עובדות היוצרות סימני שאלה אלו.
בחקירתה ב-28.4.10 נשאלה זקן כיצד הגיעו לחשבון הבנק של בנה נדב סכומים שהעביר איל ההון היהודי-אמריקני דניאל אברהמס. זקן השיבה: "הוא לא קיבל, אני קיבלתי. זה היה העברה מחו"ל, והחשבון שלי משום מה לא קיבל העברה בגלל חסימה כלשהי. חשבנו שאתם, כלומר המשטרה, נמצאים בחשבון, ולכן נתתי את החשבון של נדב.
"זה כספים שהועברו בשנה האחרונה. אני אוספת כסף למימון המשפטי שלי, והתייעצתי עם עורך דין ורואה חשבון, שאישרו לי שאני יכולה לקבל כסף לעניין הזה, ומשם אני מעבירה את זה לעורך הדין שלי, ואין בזה שום עבירה. העברתי עכשיו סכום גדול מהחשבון של נדב למיכה" - עו"ד
מיכה פטמן, סניגורה של זקן במשפטי ראשונטורס-טלנסקי ורשות המיסים.
רב-פקד יעל הראל-קרניאלי שאלה את זקן: "למה שאברהמס יעביר לך כסף?". זקן השיבה: "אני מבקשת מכל העולם ואשתו שיעזרו לי. אני לא יודעת להסביר למה הוא יסכים. גם עכשיו, כשהייתי בחו"ל ביקשתי מהרבה מאוד אנשים שיתרמו לי, ואני מקווה שיתרמו. זה חוקי וזה בסדר".
"אהוד חבר שלי"
אברהמס הוא ממקורביו הבולטים של
אהוד אולמרט, תרם לכמה מן הקמפיינים שלו, ורכש את דירתם של אהוד ועליזה אולמרט ברחוב כ"ט בנובמבר בירושלים. אברהמס שילם לבני הזוג 2.69 מיליון דולר, ולאחר מכן השכיר להם את הדירה תמורת 2,250 דולר בחודש. כפי שנחשף ב-News1, זקן טיפלה עבור אולמרט בתשלום דמי השכירות לאברהמס. בדיקת משרד
מבקר המדינה העלתה, כי השכירות הסבירה הייתה 3,800 דולר. המבקר דאז
מיכה לינדנשטראוס קבע בסופו של דבר, כי בהתחשב בנסיבות ההשכרה - "אף שסכום זה נראה נמוך יחסית, לא הוכח שהוא אינו במתחם הסבירות".
עם זאת, בראיון עיתונאי בשנת 2006 אמר אברהמס: "כיוון שאהוד חבר שלי, הסכמתי לקנות ממנו את הבית". כאשר נשאל על דמי השכירות, אמר אברהמס: "אהוד הוא חבר וזכותי להשכיר לו את הבית באיזה מחיר שארצה. אם הייתה לך דירה שחבר שלך היה מעוניין לשכור ממך, היית לוקח ממנו מחיר שוק? זה לא שאולמרט קיבל את הבית בחינם, המחיר הוגן".
"תמות ולא תפליל את אולמרט"
במשפטה בירושלים, בו כאמור מומנה הגנתה באופן חלקי בידי אברהמס וכן מתרומות נוספות מחו"ל, הפתיעה זקן כאשר החליטה שלא להעיד. מספר התבטאויות שלה ושל פטמן רמזו, כי אחת הסיבות לכך הייתה רצונה שלא לפגוע באולמרט.
זקן עצמה אמרה באותו מועד: "בחקירות הייתה מטרה אחת ויחידה - להפיל ראש ממשלה מכהן. זו לא דרכי, ולא ראיתי את עצמי משתפת פעולה עם מטרה כזו שאין מאחוריה דבר. אינני יכולה להרשות לעצמי לשחק במשחק המכור של התביעה. אינני מוצאת לנכון לשמש כלי משחק בידי התביעה".
אחרי פסק הדין, אמרה זקן: "החלטתי לא להעיד, כי הרגשתי שאני הופכת להיות כלי של מי שהחליט להפיל ראש ממשלה". ואילו בטיעונים לעונש בעניינה אמר פטמן: "שולה זקן תמות ולא תפליל את אולמרט".
בעקבות הימנעותה של זקן מלהעיד, קבע בית המשפט המחוזי בירושלים, כי אין אפשרות לקבל את יומניה כראיה נגד אולמרט. ביומנים אלו תועדו המפגשים עם
משה טלנסקי והעברות הכסף ממנו, בפרשה ממנה זוכה אולמרט בידי בית המשפט המחוזי.
צירופן של כל העובדות הללו מעורר את החשש, שמא הימנעותה של זקן מלהעיד אכן נועדה לסייע לאולמרט - לאחר שהלה סייע לה, במישרין או בעקיפין, להשיג מימון להגנתה. מצב זה עלול לעורר לכאורה חשש לביצוע עבירה של הדחה בעדות, חיפוי, הטרדת עד ושיבוש מהלכי משפט מצידם של אולמרט ו/או זקן.
"לאולמרט לא היה קשר"
לגבי הדחה בעדות קובע החוק: "המניע אדם, או מנסה להניעו, שבהליך שיפוטי לא יעיד, או יעיד עדות שקר, או יחזור בו מעדות או מהודעה שמסר, דינו - מאסר שבע שנים. המניע או מנסה להניע כאמור בסעיף קטן (א), בדרך של מירמה, הטעיה, כוח, איומים, הפחדה, מתן טובת הנאה או כל אמצעי פסול אחר, דינו - מאסר תשע שנים". סעיף השיבוש אומר: "העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו - מאסר שלוש שנים".
לגבי הטרדת עד אומר החוק: "המטריד אדם בנוגע להודעה שמסר האדם, או עומד למסור, בחקירה על-פי דין, או בנוגע לעדות שמסר האדם, או עומד למסור, בהליך שיפוטי, דינו - מאסר שלוש שנים". ואילו סעיף החיפוי קובע: "המקבל או מנסה לקבל טובת הנאה לעצמו או לזולתו על-מנת שלא ימסור עדות בחקירה על-פי דין או במשפט, דינו - מאסר חמש שנים".
יועץ התקשורת של אולמרט, אמיר דן, מסר בתגובה, כי לאולמרט לא היה קשר לגיוס הכספים להגנתה של זקן וכי עורכי דינו לא תיאמו מהלכים עם פטמן. תגובתו של פטמן לא התקבלה עד מסירת הידיעה (יום ה', 7.3.13).
