הקבצת 500,000 דולר ללובינג לשם הפשרת קרקעות חברת תעשיות מלח, הייתה צריכה לקבל את אישור דירקטוריון החברה - דבר שלא נעשה. כך אמר (4.3.13) רו"ח ארנון רצ'קובסקי, מבכירי רואי החשבון בישראל, שהיה המבקר של חברת תעשיות מלח בעת הקצבתו של סכום זה בנובמבר 2003.
את ההקצבה יזם יו"ר החברה דאז,
דני דנקנר, אך היא לא נרשמה בפרוטוקול שתועד בספר הפרוטוקולים של תעשיות מלח. רצ'קובסקי אמר שאינו זוכר האם הנושא נדון באותה ישיבה, אך אמר שאילו היה יודע על ההקצבה - היה מעיר בכתב שיש לקבל את אישור הדירקטוריון.
רצ'קובסקי הסביר, כי כאשר מדובר בהוצאה בהיקף שכזה, אשר אינה ניתנת במסגרת שירותים רגילים שמקבלת החברה למשל מעורכי דינה, ובמיוחד כאשר היא מותנית בהצלחה ולא לפי שעות - עליה לקבל אישור של הדירקטוריון ולהיות מתועדת בפרוטוקול. בכך הסביר מדוע לשיטתו תשלום זה חייב אישור, בעוד תשלום של 1.1 מיליון שקל לעו"ד אבי דרכסלר, שעסק גם הוא בהפשרת הקרקעות, לא הצריך אישור דירקטוריון.
לדבריו, הוא גם אינו יודע מדוע שילמה תעשיות מלח 1.3 מיליון שקל לשמואל דכנר וסכום זהה לרו"ח שלמה בן-עמרה (בן-דודו של
מאיר רבין). לטענת המדינה, תשלומים אלו היו בחלקם כיסוי לתשלומי שוחד. רצ'קובסקי התייחס גם לתשלום של 236,000 שקל של החברה לח"כ לשעבר
מיכה גולדמן, שעסק גם הוא בלובינג לצורך הפשרת הקרקעות, ואשר לדבריו קיבל סכום זה תמורת שיחת טלפון ליו"ר קק"ל דאז, יחיאל לקט, כדי שהלה ייפגש עם דנקנר: "על פניו זה נראה דבר לא סביר".
השופט
דוד רוזן העיר: "אם מישהו מקבל 236,000 על שיחת טלפון, הוא צריך לעוף מהתפקיד". הוא שאל: "כאשר מעבירים למאכער סכום הנמדד במאות אלפי שקלים, צריך שיהיה חוזה?". רצ'קובסקי: "ראוי שיהיה חוזה". בנקל: "אפשר שלא יהיה חוזה כשמעבירים 1.3 מיליון?". רצ'קובסקי: "אפשר, כי זה קרה, אבל זה לא תקין". לדבריו, הוא לא זוכר שהיה דיון על הסכומים ללובינג, להבדיל מדיווח של דנקנר, ובכל מקרה - לא היה אישור כמתבקש. עם זאת, הוא לא פסל את האפשרות שהתקיים דיון לאחר שהוא עזב את הישיבה.
לדברי רצ'קובסקי, גם לפי הנוסח השני של הפרוטוקול - זה שלא תויק בספר הפרוטוקולים ובו מוזכר אותו תשלום - מדובר על דיווח בלבד של דנקנר ולא על החלטה. הוא אמר, כי תיאורטית ייתכן שהנוסח השני נועד להכשיר בדיעבד החלטה שבעצם לא התקבלה, או שבנוסח הראשון הושמטה ההחלטה במתכוון - אם כי אינו יודע מהו ההסבר הנכון במקרה זה.
