השייח' אחמד איסמאעיל יאסין היה עד חיסולו מנהיגה הרוחני של תנועת החמאס והזרוע הצבאית שלה - 'עז א-דין אל-קסאם'. במסגרת זו, נטל השייח' יאסין תפקיד מרכזי בעיצוב האסטרטגיה של התנועה ובהתווית דרכה. הוא הטיף במשך שנים נגד ישראל וקרא להשמדתה.
השייח' נולד בשנת 1938 בכפר אל-ג'ורה, בדרום רצועת עזה. בצעירותו נפגע קשה במהלך פעילות ספורטיבית ומאז הוא משותק בכל חלקי גופו. ראייתו בעין ימין נפגעה ממחלה קשה. בעין שמאל התקשה בראייה וסבל מדלקות באוזניו ובביטנו.
את הקריירה שלו החל השייח' יאסין כמורה לשפה הערבית ולחינוך איסלמי. לאחר מכן, כדרשן במסגדים השונים בעזה. עם הזמן הפך לאחד הדרשנים המפורסמים ביותר בעזה ושימש כראש האקדמיה האיסלמית בעזה.
יאסין נעצר לראשונה בשנת 1983 בגין החזקת נשק בלתי-חוקי, הקמת התארגנות צבאית והסתה כנגד ישראל. הוא הועמד לדין בפני בית משפט צבאי ונגזרו עליו 13 שנות מאסר.
הוא שוחרר מבית הכלא בשנת 1985, במסגרת עסקת השבויים בין ישראל לבין 'החזית העממית - המפקדה הכללית' ("עסקת ג'יבריל"), לאחר 11 חודשי מאסר בלבד.
בדצמבר 1987 ייסד יחד עם קבוצת פעילים איסלמיים את תנועת החמאס - תנועת ההתנגדות האיסלמית. התנועה עתידה היתה ליטול חלק מרכזי באינתיפאדה הראשונה.
ב-18.5.89 נעצר השייח' יאסין בפעם השניה, יחד עם פעילים נוספים בתנועת החמאס, במסגרת ניסיונה של ישראל לשים קץ לפעילות המזוינת של החמאס. ב-16.10.01 גזר עליו בית הדין הצבאי מאסר עולם ו-15 שנות מאסר נוספות, באשמת הסתה, חטיפת חיילים, רצח חיילים וייסוד הזרוע הצבאית של תנועת החמאס.
פחות מ-9 שנים אחר-כך, ב-1.10.97, שוחרר השייח' יאסין ממאסר במסגרת מחווה למלך ירדן, המלך חוסיין המנוח, בעקבות ניסיון התנקשות כושל של ישראל בראש הלשכה המדינית של תנועת החמאס, ח'אלד משעל, על אדמת רבת עמון.
בתחילת ספטמבר 2003 ניצל יאסין מניסיון התנקשות בחייו, כאשר שחיל האוויר תקף מבנה בעזה, בו התכנסה אותה שעה צמרת החמאס. ביום 22.3.04 חוסל על-ידי צה"ל: מסוקי אפאצ'י ירו לעברו שלושה טילים וחיסלו את יאסין בצאתו מהמסגד בעזה.
