"אדם שמאיים עליך - אתה נותן לו מיליון שקל? זרוק אותו, אלא אם כן אתה קונה את שתיקתו", שאל (יום ג', 28.5.13) השופט
דוד רוזן את
הלל צ'רני. הוא התייחס לאיומו של
מאיר רבין לפנות למשטרה בנוגע למתרחש בפרויקט
הולילנד. צ'רני השיב, כי מכתבו של רבין הופנה ל
שמואל דכנר ולא אליו, ולכן הותיר את הטיפול בידי דכנר.
התובע, עו"ד יוני תדמור, ציין שצ'רני שילם מאוחר יותר לרבין 500,000 שקל וטען שמדובר בקניית שתיקתו. צ'רני הסביר, כי רבין איים להגיש תביעה בטענה לתשלום המגיע לו על חלקו בעסקה למכירת חלק מהפרויקט לחברת לייקווד, וכי בעקבות ייעוץ משפטי החליט להתפשר איתו.
מסמכים שהגישה התביעה לימדו, כי צ'רני שילם בשנת 2009 לרו"ח שלמה בן-עמרה - בן-דודו של רבין, אשר קיבל תשלום גם מחברת תעשיות מלח. לטענת הפרקליטות, מדובר למעשה בתשלומים לרבין (לו אין חשבון בנק) כדי למנוע את הצטרפותו לדכנר. צ'רני השיב: "ידענו מהיום הראשון שרבין שם פס על דכנר ועל [עו"ד אמנון] יצחקניא ולא הייתי צריך לקנות אותו".
לגבות עדות מהשופטת
צ'רני נשאל על דבריו בחקירתו, לפיהם אחרי הסכם ההיפרדות ביולי 2007 איים דכנר שיילך למשטרה, ובעקבותיהם פנה לעו"ד פלילי (
גיורא אדרת) והעניק לדכנר הלוואה בנובמבר 2007. צ'רני השיב, כי תחילה סירב להיענות לבקשתו של דכנר וכי עו"ד
צבי אגמון הוא ששכנע אותו לתת לדכנר את ההלוואה.
צ'רני הזכיר, כי אחרי הלוואה זו כינה אותו דכנר "חסיד אומות העולם", וטען שהוא לא היה מתבטא כך אם ההלוואה הייתה ניתנת בעקבות איומים. "אמרנו לרבין שיגיד לשמואל שהוא מוזמן ללכת למשטרה בכל עת, אין לנו ממה לפחד, ומעבר לזה נפתור לו את הבעיה. זו [מתן ההלוואה] הייתה טעות", הוסיף צ'רני. התביעה הגישה שורה של מסמכים בנוגע למעורבותו של צ'רני בהסדרת כספים לדכנר בסוף 2007 ובתחילת 2008, במטרה לאמת את טענתה לפיה צ'רני חשש שמא דכנר יפתח את פיו.
תדמור טען, כי צ'רני היה מוכן לשלם לדכנר מיליוני שקלים, אך הוטרד מכך שדכנר תמיד יחזיק את סיפור השוחד ולכן לא יהיה סוף לדרישותיו. צ'רני השיב, כי הוא תעתע בדכנר כדי להרוויח זמן, אותו ניצל כדי לאגור מידע. הוא הציע לתביעה לגבות עדויות מהשופטת תמר בזק-רפפורט וממי שהיה נציב מס הכנסה,
דורון לוי, אשר הכינו איתו את הצעות הסרק שהעביר לדכנר.
"הצלחתי לדחות ל-2010"
רוזן: "מה הרווח הגדול? שהוא מתרגז יותר? כלב שהוא מושפל, הוא הרבה יותר מסוכן. נגיד שאחרי ארבע שנים הייתם עושים לו: נה. אני לא מבין את האסטרטגיה הגאונית הזאת, ועורכי דין עולים כסף". צ'רני: "אנחנו בתקופת בחירות [לכנסת]". רוזן: "אתה רוצה לשמור על אולמרט?". צ'רני: "אני לא רוצה להשפיע על מערכת בחירות". תדמור: "אולמרט כבר התפטר ו
ציפי לבני היא המועמדת לראשות הממשלה". צ'רני: "זה ממש לא משנה, כי אולמרט מזוהה עם קדימה".
רוזן: "ברור שאולמרט לא פנה אליך וביקש שתשהה את התביעה. אז למה זה בכלל מעניין אותך? בן אדם סוחט אותך. אתה צריך להגיד: הזבל הזה, שהשקעתי בו מיליונים ושהייתי נדיב לבתו - לך לכל הרוחות". צ'רני: "אדוני שוכח איפה אנחנו עכשיו בגלל הזבל הזה ובגלל פרקליט מדינה שחבר לזבל הזה. הרווחתי עוד שנה וחצי של חיים נורמליים והפרויקט התקדם".
רוזן: "זה חיים נורמליים, כשסוחטים אותך?". צ'רני: "היה ברור שברגע ש[עו"ד אמנון] יצחקניא מגיע ל[משה] לדור - יש לנו עסקה תפורה, בה אולמרט הוא המטרה. עצרו לי פרויקט ב-2012; ככה היו עוצרים אותו ב-2010. למה אני צריך להזדרז להפיל עלי את הגרדום?". רוזן: "אתה בונה פרויקט שאתה גאה בו. איזה גרדום? בא בן אדם שנקלע למצוקה איומה ורוצה ממך כספים ומאיים עליך. שיילך למשטרה. הוא מאיים על אולמרט; גם זו בעיה שלך? התביעה אומרת: אתם באותו סל".
צ'רני: "תראה איפה אני עכשיו. מה שחשבתי שיקרה ב-2008 - הצלחתי לדחות עד 2010. מבחינתי יש לזה משמעות אדירה. יש עוד 20 איש בעיריית ירושלים, שאילו הייתי רץ למשטרה - הם היו נעצרים. למה אני צריך את זה על עצמי? בניתי בתמימותי על זה שאם אני משהה את העניין, המשטרה תגיד ליצחקניא כשיבוא אליה: אילו היית רציני, היית בא לפני שנה". בהמשך אמר רוזן, כי ממסמך של צ'רני עצמו עולה, שההשהיה נבעה מן התקווה שדכנר יילך לעולמו או שיהפוך לבלתי כשיר.
באותה עת כתב צ'רני מסמך שכותרתו הייתה "האיש" שכוונתו הייתה לאולמרט. הוא הסביר, כי הבין שמשמעות כתב הסחיטה כלפי אולמרט דרמטית בהרבה מאשר כלפיו, ולכן דן עם עצמו באפשרויות הנובעות מכך. בין היתר כתב צ'רני, כי על אולמרט יהיה "לנקות את השולחן" ולפעול עם ידידו אורי - מי שהיה מהנדס העיר,
אורי שטרית. רוזן שאל מדוע לא כתב במפורש את שמו של אולמרט, וצ'רני השיב שלא רצה שיסתובב מסמך שכזה. תדמור טען, כי צ'רני ו
אביגדור קלנר הציעו לדכנר למעלה ממיליון שקל באמצעות בתו, אדית וולף, כאשר דכנר כבר מסר הודעות ביאח"ה.
