313 שערים ב-379 הופעות בברצלונה, 35 שערים ב-82 הופעות בארגנטינה, שש אליפויות ספרד, שלושה גביעי צ'מפיונס ליג, שני גביעי מלך, ארבע זכיות רצופות בתואר השחקן הטוב בעולם, ועדיין יש מי שמתווכח אם הוא אכן הגדול מכולם. אחרי 26 קייצים וכמה שנים של חסד בתור 'ילד הפלא הארגנטינאי', ליאונל מסי מביט קדימה לעבר מה שחשוב באמת: השנה הקרובה. ה-שנה. מצד אחד, סיום עידן בבארסה כשהוא בשיא הקריירה. מצד שני, מונחת לידו סופרסטאר חדש בהתקפה. ובנוסף, הכל יתנקז לחודש אחד, בדיוק בעוד שנה, במרחק קצר מהבית. המונדיאל. אם מישהו חיפש שנה משמעותית בקריירה של מסי, שנה שלראשונה יש לו בה הרבה מה להפסיד, הנה היא באה.
"האגו שלו פוגע בשחקנים שלידו", "הוא לא יודע לשחק עם סטארים אחרים", "בלי צ'אבי ואינייסטה הוא לא היה מצליח", "עד שלא יביא תואר לנבחרת אין מה לדבר". נשמע לכם מוכר? אם ראיתם בחמש השנים האחרונות משחק של בארסה בחברת בני אדם, אז כנראה שכן. ככה זה. תמיד יהיה לפחות אדם אחד שישמיע את הביקורת הלא נגמרת כלפי ליאו מסי.
והאמת? עם פולחן 'השחקן-הכי-טוב-בעולם-כולו' סביבו, היא אפילו מתבקשת. כשמכריזים על דבר כמושלם – הוא ידרוש ביקורת. בדיקה של כל נתון. בזכוכית מגדלת. על אחת כמה וכמה של כל מעידה. וזה, פחות או יותר, סיפור הקריירה של הארגנטינאי.
בלי ששמנו ממש לב לכך, עם השנים הלכה והתארכה רשימת השחקנים הגדולים שהלכו לאיבוד בהתקפה הקטלונית בצלו של הפרעוש. רונאלדיניו דעך כשהוא פרח, אח"כ גם סמואל אטו ברח, שלא לדבר על זלאטן איברהימוביץ'. גם דויד וייה לא שיחזר בבלאוגרנה את כושר ההבקעות שהביא איתו מוולנסיה. עכשיו, כשברצלונה הבינה שצריך להגיע שינוי והנחיתה את אחד הסופרסטארים המדוברים בעולם תמורת עשרות מיליוני יורו, המבחן הוא לא פחות של מסי מאשר של ניימאר.
שיתוף הפעולה עם הברזילאי יכול להניב לבארסה את אחד השילובים ההתקפיים הקטלניים שנראו אי פעם, ולהצעיד את המועדון לעידן חדש. ויכול להיות שלא. אם מסי לא ידע לאפשר מקום לאגו של הנסיך הברזילאי, זה עלול להסתיים בכישלון חרוץ. כזה שימחק לניימאר את החיוך שמרוח לו על הפנים ויצבע את הדשא שסביב מסי בשחור. כזה שסטארים התקפיים אחרים, כאלה שלא גדלו בלה מסייה, לא יכולים ללבב לצידו.
למעשה, אפשר להגיד שהשנה הקרובה תהיה בסימן ניימאר ומסי. רוב הזמן הם יצטרכו להוכיח אחד לשני, ובהמשך גם לעולם כולו, שהם יכולים לשרת איש את רעהו ולשתף פעולה בדרך למטרה המשותפת, בדמות הצלחה עם בארסה והשבת גביע האלופות לקאמפ-נואו. או שבעצם, הכל יהיה רק הכנה לדבר הגדול באמת של השנה הקרובה, אליו תתנקז העונה בבארסה: המונדיאל בברזיל. עם סיום שיתוף הפעולה הקבוצתי, יחזרו מסי וניימאר למחנות הפרטיים והביתיים שלהם, ויצאו למאבק ראש בראש, קריירה מול קריירה.
מצד אחד, הברזילאי יגיע אחרי עונה ראשונה באירופה במועדון הגדול בעולם, וינסה להוביל את הנבחרת במונדיאל הביתי והמבטיח כשהכל על הכתפיים שלו. מצד שני, מסי יגיע בפעם הראשונה (וכנראה גם האחרונה) לטורניר נבחרות כשהוא בשיאו, גם בגיל וגם בתרגיל. אחד בטוח יפסיד. האם ברסה תרוויח מזה?
בהתחשב בעובדה שבמונדיאל הבא יהיה מסי בן 30, אפשר להניח שהוא יעשה הכל כדי להוריד את הקוף מהגב ולרשום הצלחה עם ארגנטינה דווקא בברזיל. מכאן, בעצם, מגיעה ההנחה שבמהלך השנה הקרובה הוא יהיה חייב לצבור מומנטום חיובי עם בארסה, כדי להגיע מוכן לרגע האמת בקריירה שלו בקיץ הבא. עונה גדולה בברצלונה תוביל לעונה גדולה של ניימאר, שצפוי להיות היריב הכי גדול של מסי במונדיאל.
אי אפשר להמציא סיפורים יותר פיקנטיים ממה שהמציאות מספקת לנו. מומנטום של מסי יוביל למומנטום של הברזילאי, וההיפך. שני אויבים שיצטרכו לשרת אחד את השני במשך שנה שלמה, רק כדי להגיע למשחק אחד, בעוד שנה וחודש, בו יתחרו זה מול זה על שינוי פניה של ההיסטוריה, גם הפרטית שלהם וגם של עולם הכדורגל בכלל. כדי שזה יקרה, שניהם יצטרכו לתת עכשיו את אחת השנים הגדולות בקריירה שלהם. אה כן. ושמסי לא ישכח לשלם מסים. אחרת כל הטור הזה ייזרק לפח.
