יש דברים שלא משתנים. אחרי 27 שנים בשליטת אלכס פרגוסון, מנצ'סטר יונייטד עלתה הערב (ראשון) למשחקה הרשמי הראשון בעידן החדש, וגם העובדה שעל הקווים שלה עמד מאמן שמעולם לא זכה בכלום לא עצרה אותה: האלופה ניצחה 0:2 את וויגאן מחזיקת הגביע וזכתה בגביע הקהילה בפעם ה-19 בתולדותיה.
נכון שלא מדובר בתואר משמעותי או אפילו ביריבה מהליגה הבכירה באנגליה, אבל עבור מויס מדובר בעיקר בכדור הרגעה, שאסור להמעיט בחשיבותו. אחרי מסע הזוי/מביך למזרח הרחוק ומשחקי הכנה שחשפו הרבה ליקויים, הסקוטי שהחליף את פרגי סוף סוף חגג תואר ראשון בקריירה שלו, ושבוע לפני פתיחת הליגה הצליח לייצר בטחון. למעשה, אפשר לומר שהאפקט של הזכיה אינו משמעותי כמו האפקט שהיה גורר אחריו הפסד. בכל זאת, עם פרגי או בלעדיו, ממנצ'סטר יונייטד מצפים לזכות בתארים. מגן הקהילה הנוכחי, אגב, היה ה-20 בתולדות הקבוצה, מתוך 29 הופעות (שיאנית הזכיות וההופעות).
לא בטוח שהתואר הזה ישכיח את כל הבעיות, יכול להיות שאפילו ההיפך הוא הנכון: 80 אלף הצופים בוומבלי חזו ביונייטד מוגבלת מאוד, לא הכי מאיימת וכזאת שבאמת התקשתה מול נציגה מליגת המשנה, אפילו שהאלופה לא לחצה על הדוושה. ללא וויין רוני שנעדר (פצוע? סכסוך עם מויס? עובר לצ'לסי? לכו תדעו), קיבלנו מעט מאוד מהשדים: בכורה פושרת לזאהה, צמד לוואן פרסי, שעליו מגיע יותר קרדיט להגנה שעמדה מולו מאשר לכובש, ואת פתיחת העונה ה-24 של ראיין גיגס בבוגרים - נקודת ציון מכובדת לכשעצמה, אבל לא כזאת שתביא את מויס רחוק מדי בליגה או באלופות. המסקנה: טעון שיפור.
ולמרות הכל, כבר אמרנו שיש דברים שלא משתנים. גם ביכולת בינונית ועם הרבה חלודה עליה, כח ההרתעה של האלופה ממשיך לעבוד בשבילה שעות נוספות. בצד החיובי אפשר לציין גם את אברה שהיה פעיל כמו תמיד ואת וידיץ' ששב לכושר אחרי תקופה ארוכה, אבל השורה התחתונה ברורה: כדאי שמויס יפתור את הבעיות עם רוני, או שינחית באולד טראפורד רכש בעל שיעור קומה עוד בחלון הההעברות הנוכחי. וויגאן, מנגד - נראיתה לא רע, אבל לא באמת סיכנה את יונייטד. עם זאת, למחזיקת הגביע שתשחק בפלייאוף הליגה האירופית כדאי לשמור את האנרגיות למאבקי העליה לפרמיירליג, כי ביבשת היא לא תגיע רחוק עם הכלים שלה.
"הניצחון הערב עדיין שייך לאלכס פרגוסון", אמר מויס בתום המשחק, "אני עמדתי על הקווים והייתי אחראי, אבל את הקבוצה הזו בנה פרגוסון ואני לא יכול לקחת על זה קרדיט". המאמן המשיך והחמיא לואן פרסי: "קל מאוד לעבוד איתו, הוא אדם מאוד פתוח שאוהב לעזור. עשינו את העבודה שהוטלה עלינו, שמרנו על שער נקי ואני מאוד שמח על כך".
מהלך המשחק
כבר בהתקפה הראשונה של יונייטד הכדור פגש את הרשת: אברה פרץ משמאל והגביה מדיוק, ואן פרסי ניצל קפאון בהגנה ותוגבה איטית של השוער וכבש בנגיחה לפינה, 0:1 לשדים האדומים. האלופה הורידה הילוך ובוויגאן לא ממש הלכו קדימה, אבל בדקה ה-35 מק'ליין היה קרוב לכיבוש, כשכדור רוחב מסוכן שלו חלף על פני דה חאה. 2 דקות להפסקה נוצרה עוד הזדמנות לוויגאן, הפעם מכדור חופשי, אך נגיחת ההמשך לא היתה מדוייקת מספיק.
החצי השני נפתח ביכולת די חלשה של יונייטד, אבל התקפה אחת טובה בדקה ה-60 הספיקה: חילופי המסירות בתוך הרחבה הגיעו מוולבק לוואן פרסי, ההולנדי בעט כדור שפגע בפרץ' והוסט פנימה, 0:2 לאלופה.
הרכבים
מנצ'סטר יונייטד: דויד חאה; רפאל (כריס סמולינג/16), פיל ג'ונס, נמניה וידיץ', פטריס אברה; טום קלברלי, מייקל קאריק, ראיין גיגס (אנדרסון/67), ווילפריד זאהה (אנטוניו ולנסיה/60); דני וולבק (שינג'י קגאווה/87), רובין ואן פרסי (אדנאן ינוזאי/87).
וויגאן: סקוט קארסון; ג'יימס פרץ', ליאון בארנט, אמרסון בויס, סטיבן קרייני; ג'יימס מק'ארתי (נואה דיקו/86), בן ווטסון (רוג'ר אספינוזה/71), שון מאלוני (ג'ורדי גומז/71), ג'יימס מק'ארתור (כריס מק'אן/67), ג'יימס מק'ליין; גרנט הולט.
