בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים לא ייבחנו בשנת הלימודים הקרובה במבחני המיצ"ב החיצוניים, אלא רק במיצ"ב פנימי. בשנה שעברה חויב משרד החינוך לחשוף את ציוני בתי הספר.

שר החינוך, הרב שי פירון, הכריז על שנת הלימודים הקרובה, תשע"ד, כשנת למידה מעמיקה, בבסיסה בחינה יסודית של מטרות הלמידה והתאמתן למאה ה-21. בליבת העשייה הפדגוגית לשנת הלימודים הקרובה יעסקו מפקחים, מנהלים ומורים בלמידה משמעותית, המחברת ידע ומצוינות עם תפישה ערכית רחבה והפנמה של תכני הלימוד. לצד תהליכי עומק אלה, מצטרפים שינויים מערכתיים ומשמעותיים אותם מובילים במשרד החינוך - פרסום מסמך ההלימה (מיקוד) ושינוי לוח בחינות הבגרות.

לדברי משרד החינוך, שנת הלימודים הקרובה תהווה פרק זמן מוגדר להתארגנות מחודשת. בהתאם לזאת, תוקם ועדה מקצועית בראשות הראמ"ה, אשר תמליץ על מתווה מעודכן למבחני המיצ"ב. הוועדה תכלול נציגי משרד החינוך מנהלים, מורים, מומחים מהאקדמיה, מומחים בתחומי החינוך, מדידה והערכה ונציגי ציבור. הוועדה תציג את המלצותיה במהלך שנת הלימודים תשע"ד, והמתווה יישום באופן הדרגתי בבתי הספר, החל משנת הלימודים תשע"ה.

עד לפרסום המלצות הוועדה, לא יתקיימו כאמור מבחני המיצ"ב החיצוניים, אך בתי הספר ייבחנו במבחני מיצ"ב פנימיים. כמו-כן, סקרי האקלים הבית ספרי ימשיכו לפעול במתכונתם הרגילה בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים. מתכונת דומה תופעל מהשנה הקרובה גם בחלק מהחטיבות העליונות.

משרד החינוך החליט כי בשנה הקרובה יינקטו פעולות נוספות, בהן:

• מפקחי ומנהלי בתי הספר ישתתפו בפיתוח מקצועי שיעסוק בתהליכי הערכה פנימיים לצורך שיפור ההוראה והלמידה בבתי הספר;

• שר החינוך יקדם חקיקה מתאימה המונעת פרסום לא מבוקר של תוצאות המיצ"בים. הפרסומים הללו מובילים לנזק עמוק למערכת החינוך, לערכיה ובעיקר לתלמידיה;

• בשנה הקרובה, במסגרת מחקרי חלוץ בינלאומיים וארציים, יועברו מבחנים במדגם מצומצם של כיתות. מחקרי החלוץ נועדו לבדוק את איכות המבחנים והשאלות. הנתונים שיתקבלו במחקרים ישמשו לצורך שיפור המבחנים לשם שימוש עתידי בהם.

שר החינוך, הרב שי פירון: "מבחני המיצ"ב הם כלי מדידה והערכה חשובים, שעלינו להעמיק בהם, אך במתכונתם הנוכחית לא ניתן להמשיך עוד. אני רואה חשיבות רבה בהתקדמות שעשתה מערכת החינוך בנושא ההערכה, בביסוס תהליכי עבודה וקבלת החלטות. אך, למרבה הצער, לצד אלה אנחנו רואים, שבשנים האחרונות התגברו ההשלכות השליליות של המבחנים על תהליכי ההוראה והלמידה. מבחני המיצ"ב במתכונת הנוכחית הפכו לשוט המכה בבתי הספר, המכה במורים ובתלמידים".

לדבריו, תופעת ההכנה הממוקדת למיצ"ב התחזקה יתר על המידה, והובילה בחלק מבתי הספר לשיבוש סדרי הלמידה. "אני רוצה שכל מורה יוכל לממש את שליחותו החינוכית המקצועית. אני מחזק את ידיה של ראמ"ה כגוף מקצועי ורואה בה שותף מרכזי ומוביל במהלך זה. אני מאמין שלמידה משמעותית ומדידה מדודה תוביל לשיפור בהישגים הלימודיים ולקידום מצוינות", דבריו.

בשנים האחרונות נעשה שימוש בלתי ראוי במבחני המיצ"ב החיצוניים. פרסום התוצאות ברמה בית ספרית הובילו לתוצאות שליליות רבות, בהן:

• הציונים במבחני המיצ"ב הפרו את האיזון הבית-ספרי, בין הציונים לבין מדדים ערכיים -חברתיים, חשובים לא פחות, כגון: חינוך לערכים, קליטת עולים, שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים, פעילויות חברתיות, תרומה לקהילה וביטוי להוראת תחומי דעת אחרים (שאין בהם מיצ"ב).

• תלמידים חלשים חוו לחץ.

• בחלק מהמקרים הייתה הדרה של תלמידים מוחלשים ומאתגרים.

• פגיעה במוטיבציה של צוותי החינוך.

• נוצרה אווירה של תרבות קלוקלת. תרבות "טבלאות ליגה" שהובילו לפגיעה בבתי הספר, בעקבות פרסום ציוני המיצ"ב הבית ספריים בפומבי. הטבלאות פגעו בשמם הטוב של בתי ספר, בפרט באלה, אשר קולטים אוכלוסיות מרקע חברתי-כלכלי נמוך ועושים עבודת קודש לצורך צמצום פערים.

• פגיעה באמון - מנהלי בתי ספר עמדו בפני דילמות קשות וחשו פגיעה באמון לו הם ראויים.

• נוצרו השוואות לא הוגנות ולא נכונות בין בתי הספר.

• פרסום טבלאות הרייטינג נוצל, בין היתר, על-ידי גופים מסחריים-פרטיים לצרכים מסחריים, שסותרים ולא לוקחים בחשבון צרכים חינוכיים.

• הכנות ממוקדות של בתי ספר לקראת המיצ"ב, על חשבון שעות הלימודים השוטפות. צמצום ומיקוד ההוראה בנושאי ההבחנות.

• תופעה שלילית של רכישת חוברות הכנה למיצב והכנת את הילדים במהלך החופשות למבחן.

• התרחבות התופעה של פגיעה בטוהר הבחינות.

מ"מ מנכ"ל ראמ"ה, ד"ר חגית גליקמן: "מיום הקמתה דוגלת ראמ"ה בתרבות של מדידה בשירות הלמידה ובאיזון הולם בין הערכה חיצונית להערכה פנימית, תוך העצמה של היתרונות והתועלות של כל אחת מהן. ראמ"ה מכירה בהשלכות שעלולות להתלוות למבחנים עתירי סיכון, היא התריעה עליהן וחותרת לצמצומן. בשנים האחרונות הפכו המבחנים להיות יעד בפני עצמו, התגברו התופעות השליליות, והדבר פגע בתהליכי ההוראה והלמידה הרצויים. לפיכך, ראמ"ה רואה צורך בחשיבה מחודשת על מתווה המדידה והערכה בבתי הספר, ועל השימוש הראוי שיש לעשות במידע".

ד״ר עינת וילף, שבתפקידה כיו״ר ועדת החינוך בכנסת ה-18 קראה לביטול בחינות המיצ״ב, בירכה על החלטת שר החינוך. לדברי וילף מודבר בהחלטה אמיצה. ״בחינות המיצ״ב שהפכו מאמצעי למטרה. הבחינות עיוותו את הקצאת המשאבים מערכת החינוך והביאו לתופעות בלתי חינוכיות בעליל כגון לימודים מוכווני בחינה ואף העלמת עין מהעתקות. לאחר ההחלטה של בג״צ מהקיץ האחרון כי יש לפרסם את תוצאות הבחינה לפי בתי ספר לא נותרה ברירה אלא לבטל את הבחינות בכלל, אחרת המערכת כולה הייתה נכנסת לטירוף ומנהלי בתי ספר ומורים היו הופכים עוד יותר מהיום לעבדים לבחינה ותוצאותיה. כעת הגיע הזמן לחשוב מחדש על כל תפישת ההערכה באופן שישקף אמון רב יותר במורים״.