שר הכלכלה,
נפתלי בנט, ישלם למדינה 65,000 שקל בשל ליקויים בהתנהלותו הכספית בעת הבחירות לראשות הבית היהודי. כך קובע (יום ד', 21.8.13)
מבקר המדינה,
יוסף שפירא, בדוח על הוצאות המועמדים בפריימריז לקראת הבחירות לכנסת ה-19.
שפירא מוסר, כי הכנסותיו של בנט היו מיליון שקל והוצאותיו הסתכמו ב-1.2 מיליון שקל. עוד נקבע, כי הוא חרג לפחות ב-65,000 שקל מתקרת ההוצאות הקבועות בחוק, וכי נפלו ליקויים משמעותיים בניהול חשבונותיו:
"המועמד לא ניהל את חשבונותיו לפי הוראות החוק והנחיות מבקר המדינה. הדבר התבטא בכך שלא שיקף בחשבונותיו חלק מהוצאות הבחירות וחלק מהמקורות ששימשו למימונן, בין היתר תשלום לספק, הוצאות פרסום ושכר לפעילים; ובכך שהוציא הוצאות שלא מחשבון הבנק שיוחד לבחירות ולא צירף אסמכתאות בגין הוצאות שהוצאו עבור מערכת הבחירות בידי אחר".
שישה נוספים נקנסו בבית היהודי
המבקר הטיל קנסות על שורה של מתמודדים אחרים. סגן שר הביטחון,
דני דנון, נקנס ב-20,000 שקל בשל חריגה מתקרת ההוצאות. ח"כ
משה פייגלין נקנס ב-18,000 שקל בשל ניהול לא תקין של חשבונותיו. שני מתמודדים בליכוד נקנסו ב-25,000 שקל כל אחד משום שלא הגישו את הדוחות למשרד המבקר: אורלי בני-דייוויס ואביאל קובייסי.
השר להגנת הסביבה,
עמיר פרץ, נקנס ב-2,000 שקל בשל ניהול לא תקין של חשבונותיו. אראל מרגלית ודני עטר, גם הם ממפלגת העבודה, נקנסו ב-3,000 שקל כל אחד מאותה סיבה. סגנית השר
גילה גמליאל תשלם 3,600 שקל בשל חריגה מתקרת ההוצאות. סגנית השר ציפי חוטובלי תשלם 2,000 שקל בשל הוצאות אסורות והגשת הדוח באיחור.
חמישה מן המתמודדים בבית היהודי נקנסו אף הם:
איילת שקד ב-5,000 שקל בשל ניהול לא תקין, ירמי גימפל ושולי מועלם-רפאלי ב-2,500 שקל כל אחד בשל ניהול לא תקין של החשבונות, יוני שטבון ב-4,750 שקל משום שלא רשם את כל ההוצאות, ורחמים נסימי ב-5,000 שקל משום שלא רשם כחוק את כל הוצאותיו. יו"ר המפד"ל והשר לשעבר,
דניאל הרשקוביץ, ישלם 2,000 שקל בשל אי ניהול תקין בפריימריז לראשות הבית היהודי.
התרומות מחו"ל - רבע מהתרומות
בתחום העקרוני, קורא שפירא לכנסת לאסור על קבלת תרומות מחו"ל, אשר היוו כרבע מן התרומות בפריימריז האחרונים, ומחצית מכלל התרומות אצל 13 מן המועמדים. לדבריו, "גיוס תרומות מחו"ל משמעו קבלת תמיכה מגורמי חוץ אשר לא אחת הם נעדרי זיקה וקשר למדינת ישראל, אך מבקשים בזכות תרומתם להיות מעורבים בקביעת סדר היום הציבורי בישראל. אני סבור כי מהבחינה הערכית אין להתיר השפעה אפשרית כזו, שכן יש בה כדי לחתור תחת היסודות הדמוקרטיים של שיטת המשטר בישראל". שפירא מוסיף ומציין, כי קיים גם קושי בפיקוח על תרומות אלו, וזוהי סיבה נוספת לאסור אותן.
שפירא מוסר, כי 314 מועמדים - כמעט שליש מכלל המתמודדים בפריימריז השונים - לא הגישו למשרדו כל דיווח על התרומות. מאחר שמדובר בעבירה פלילית, מסר שפירא את שמותיהם ליועץ המשפטי לממשלה, וכך נהג גם לגבי רשימות שלא העבירו את הדיווח. יש לציין, כי מדובר בעיקר ברשימות שלא עברו את אחוז החסימה.
שפירא גם הודיע, כי "מכאן ולהבא בכוונתי לתת גילוי לערבויות הניתנות לטובת מועמדים ולפרסם באתר האינטרנט של משרדי את שמות הערבים ואת סכומי הערבויות, כפי הנוהג לגבי התרומות ומכוח אותם עקרונות של שקיפות ושמירה על טוהר המידות. להבא על המועמדים להביא את הדברים לידיעת הערבים בכוח לפני מתן הערבות. על המועמדים להביא במניין שיקוליהם את הזיקה שיוצר מתן הערבות בין המועמד לערב, בדומה לזיקה הנוצרת בין המועמד לתורם".
42 מועמדים סיימו בגרעונות
שפירא מתייחס גם לחובת הניכוי במקור מתשלומים שמבצעים המועמדים. הוא קובע, כי מי שלא ניכה במקור 25% כנדרש, נחשב כמי שמערכת החשבונות שלו לא הייתה שלמה - וכך הוא נחשף לקנס. שפירא גם דורש מרשות המיסים שלא להעניק פטור מניכוי במקור לספקיהם של המועמדים, כדי שלא ליצור מצב המעניק יתרון תזרימי למועמדים אלו.
42 מועמדים דיווחו שסיימו את הקמפיינים שלהם בגרעון שהגיע עד לשיא של 204,000 שקל אצל אחד מהם; הגרעון הממוצע עמד על 35,000 שקל. חלק מהמועמדים גם לא הודיעו האם וכיצד סגרו את הגרעון, ושפירא מתריע: "אי-כיסוי גירעון בידי מועמד משמעו חובות שלא שולמו לבנקים, לספקים ולנותני שירותים, ואלה הופכים בעל כורחם לתורמים. יש לראות בחומרה מקרים שבהם מועמדים אינם מכסים את הגירעון שיצרו במהלך הבחירות, ואינם משלמים את חובותיהם".