הקמת מחסן של חברה זרה בישראל אינה יוצרת "מוסד קבע"

על-פי האמנות למניעת כפל מס בין מדינות, כפי שיפורט בהמשך, כאשר מתקיימת בישראל פעילות של חברה תושבת חוץ, יתכן כי תחשב החברה כבעלת מוסד קבע בישראל וכתוצאה תחוב במס בישראל.


אכסון אינו פעילות כלכלית לצורכי מס

בהחלטת מיסוי 20/06 נקבע כי הקמת מחסן בישראל על-ידי חברה תושבת חוץ אינה כשלעצמה יוצרת "מוסד קבע" בישראל כמשמעותו באמנה למניעת כפל מס. בשל כך פעילות החברה בישראל אינה מכוננת כאמור מוסד קבע והכנסות החברה אינן מחוייבות במס בישראל.

באותה החלטה התבקש המוסד למתן החלטות מקדמיות לקבוע, האם פעילותה של חברה תושבת חוץ הנימנית על קבוצות רב-לאומיות, עת הקימה מחסן בישראל, גוררת אחריה הגדרה כ"מוסד קבע" בישראל על כל המשתמע מכך.

פעילות החברה בישראל מתבטאת אך ורק באחסון ובאספקה של חלקי חילוף לחברות בקבוצה הפועלות בישראל. אותן חברות מזמינות חלקי חילוף, תוך שימוש במערכת מחשוב גלובאלית השייכת לקבוצה. אולם כל הליך ההזמנה מבוצע מחוץ לישראל, כך גם החשבוניות מופקות מחוץ לישראל והסכמי התובלה והאכסון. כל שנעשה במחסן בישראל הינו אספקת חלקי החילוף מן המחסן אל הקבוצות.

באותו מקרה הובהר כי החברה אינה עוסקת ואינה מתעתדת לעסוק בכל פעילות כלשהי בישראל, מלבד החזקת המחסן האמור. החברה הצהירה כי אינה מתכוונת לעסוק במכירות או בשיווק בישראל ולכן ביקשה מן המוסד למתן החלטות מקדמיות לקבוע כי פעילותה זו, החזקת המחסן בלבד, אינה יוצרת "מוסד קבע" בישראל ולפיכך שאינה חייבת בתשלום מס כלשהו בישראל. במידה והמוסד יקבע כי החזקת מחסן כאמור יוצרת הלכה למעשה "מוסד קבע" בישראל, או אז תיווצר לחברה חבות במס בישראל, בהתאם לכללי האמנה בין מדינת ישראל למדינת האמנה בה החברה פועלת.


'מוסד קבע' מהו?

על-מנת לבחון את החלטת הוועדה, אנסה לסקור בקצרה את הגדרת המונח "מוסד קבע" כפי שעולה מאמנת המודל של ה- OECD (אמנה זו מהווה בסיס לאמנות כפל מס בין מדינות המבקשות להסדיר באופן הדדי את היחסים הפיסקליים ביניהן לעניין חיוב עסקות שבין תושביהן). האמנה קובעת כי מוסד קבע הינו מקום קבוע של עסק בו מתבצעת פעילותו באופן מלא או חלקי. האמנה מפרטת מספר גורמים המצביעים על היווצרותו של מוסד קבע:
1. מקום ניהול העסק
2. הימצאותו של סניף או שלוחה של העסק
3. משרד
4. מפעל
5. חנות
6. מקום היווצרות משאבים טבעיים

יתר על כן, ניתן יהיה להצביע על מוסד קבע כאשר גורם אשר פועל בישראל מוסמך על-ידי החברה הזרה לחתום על חוזים ומסמכים שונים בשמה, כך שחתימתו על ההסכמים, חוזים דנן מחייבת אותה לכל דבר ועניין.


האם במקרה דנן התקיים 'מוסד קבע' בישראל?

במקרה המתואר קבעה הוועדה, כי פעילות היועץ בישראל אינה יוצרת מוסד קבע בישראל ולכן החברה אינה חבה במס על הכנסותיה כתוצאה מפעילותה בישראל. הובהר, כי החלטת הוועדה תקפה למצב בו כל הפעילות המתבצע במחסן הינה אחסון ואספקה של האמור ותו לא. במידה ופעילות המחסן בישראל תורחב למישורים נוספים, כגון מכירות או שיווק, יתכן כי החברה תחוב במס גם בישראל, עם התקיימות תנאי ההגדרה של "מוסד קבע" בישראל.

מכל מקום, וכעולה מהחלטת המיסוי שלעיל, יש לבחון כל מקרה לגופו. יתכן כי שינוי ולו הקל ביותר במבנה החברה, בפעילות ובהגדרת מחסן בישראל, גודלו וכיוצא בזאת, "תתפוס" את פעילות החברה הזרה בישראל ברשת ההגדרות של מוסד הקבע בישראל ובכך תחייב את החברה בתשלום מס.

חשוב לנו לציין כי מאמר זה אינו ממצה את הסוגיה שבנדון עד תום ואינו נועד לשמש תחליף לייעוץ משפטי ו/או חוות דעת משפטית.