"על מערכת אכיפת החוק והענישה לעמוד על המשמר ביתר שאת, תוך קביעה חד-משמעית לפיה גם פשיעת צווארון לבן אינה משתלמת. זאת בגדר מידה נגד מידה". כך אומר (יום ד', 11.9.13) שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל.

בית המשפט העליון דחה את ערעורו של יוסי שובל על עונש של חמש שנות מאסר שנגזר עליו, לאחר שהודה בגזילת 735,000 שקל משלושה גמלאים. שובל היה שותפו למירמה של מנהל ההשקעות עידו סמואל, שימש כמנכ"ל חברת ההשקעות ביברוקר שהקימו והורשע בקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה ועבירות נוספות.


נדחה ערעורו של יוסי שובל


שובל טען שיש להקל בעונשו בעיקר משום שסמואל, שהיה העבריין העיקרי, נדון ל-7.5 שנות מאסר - אך רק חמש מתוכן נגעו לפרשת ביברוקר, כך שלמעשה עונשיהם זהים. הנדל אומר, כי בהתחשב בנסיבות העבירה, עונשו של שובל אינו חורג מאמת המידה הראויה. הוא גם מציין, כי שובל היה מי שגייס את המשקיעים, רימה אותם במישרין והחריב את עולמם. הנדל גם עומד באופן כללי על חומרתן של עבירות צווארון לבן:

"בדורות האחרונים, חדלו רחובות העיר והכפר מלשמש אכסניה בלעדית לביצוען של עבירות בקניינו של האחר. בדורנו, עדים אנו למעשי פשיעה כלכליים, הנעשים תחת כסות של חליפות יוקרה, גורדי שחקים ופעולות עסקיות לגיטימיות לכאורה... עבירות הצווארון הלבן טומנות בחובן אשליה לפיה הן עבירות 'נקיות יותר', כאשר בפועל אין זה המצב, ולא פעם עבירות מסוג זה חמורות יותר מעבירות רכוש אחרות מבחינת היקפן ותיחכומן. ככל שהכלכלה התפתחה והפכה למורכבת יותר, כך התרחב מנעד הפשיעה נגד הרכוש".

לדברי הנדל, "המניע לביצוע עבירה כלכלית טמון בטיב העבירה, ועל בית המשפט לתרום תרומתו בהטלת עונשים שיהפכו עבירות אלו לבלתי כדאיות, גם בדרך של הטלת עונשי מאסר ממשיים... אכן, לא בכדי זכות הקניין מהווה חלק מפורש מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו".


מאסר במקום תשלום פיצוי


שופטי העליון נחלקו בשאלת רכיב אחד בעונשו של שובל. ביהמ"ש המחוזי קבע שעליו לפצות כל אחד מהמתלוננים ב-258,000 שקל וכן הטיל עליו קנס של 15,000 שקל או 15 חודשי מאסר תמורתו. הנדל אומר, כי מבנה משולש זה עלול להביא בפועל לכך ששובל ירצה את המאסר הנוסף, שהוא בלתי פרופורציונלי באורכו לגובה הקנס, ולמעשה - המאסר יהווה גם תחליף לתשלום הפיצוי. לדעתו, אין אפשרות ליצור תחליף שכזה ולכן הוא ביטל את חלופת המאסר למקרה שהקנס לא ישולם.

השופטת עדנה ארבל חולקת על הנדל וסבורה, כי יש נימוקים משכנעים לכך שניתן להטיל מאסר כחלף-פיצוי בנסיבות המתאימות. היא מזכירה, כי מדובר בפיצוי למי שנפל קורבן לעבירה פלילית ולעיתים הוא זקוק לכסף באופן מיידי, וההגנה על קורבנות העבירה היא אחת התכליות החשובות של הדין הפלילי. לדעת ארבל, יש מקום להשתמש במנגנון זה במיוחד כאשר מדובר בעבירות כלכליות, משום שאחרת עלול הקורבן להימצא נטול כל פיצוי.

השופט עוזי פוגלמן הצטרף לדעתו של הנדל. הוא אומר: "בית משפט זה פסק לא אחת כי אין מקום להטיל קנס ומאסר תמורתו שתכליתו היחידה היא לתמרץ עבריין שנגזר דינו לשלם פיצוי לנפגע עבירה; וכי אילו חפץ המחוקק בקביעת מאסר כאמצעי להבטחת תשלום הפיצויים היה עושה כן במפורש".

שובל יוצג בידי עוה"ד עמית בר ואבי איבשקובסקי, והמדינה - בידי עו"ד אבי וסטרמן.