דרמה מחוץ לאולם בית המשפט המחוזי בתל אביב במשפט הולילנד (יום ה', 3.10.13). שולה זקן יצאה בזעם מן האולם בזמן חקירתו הנגדית של אהוד אולמרט, ואמרה "מפקירים אותי". דבריה כוונו לאולמרט, אשר נמנע מלהכחיש במפורש שהיה קשר מושחת בינה לבין שמואל דכנר.

הדרמה החלה כאשר התובע, עו"ד יוני תדמור, טען שאולמרט הרחיק את עצמו בחקירתו במשטרה מההימנעות מלדון בהתנגדויות לפרויקט הולילנד. אולמרט השיב, כי בחקירתו לא זכר את הפרטים ונזכר בהם כאשר רענן את זכרונו. תדמור הזכיר, כי מדובר בפרויקט ענק שעורר 800 התנגדויות, ותהה כיצד יכול היה אולמרט שלא לזכור זאת.

אולמרט הכחיש את הטענה, שהורה למהנדס העיר דאז, אורי בן-אשר, לחתום על מכתב בנוסח שהכין דכנר. לדבריו, בן-אשר לא היה "אומר הן" ולא ניתן היה להכריח אותו לחתום על דבר; בעשרות מקרים הציעו הפונים נוסחים של מכתבים. הוא אמר שאין לו הסבר מדוע זקן העבירה את המכתב לדכנר, הוא היה אומר שלא לעשות זאת, והדגיש שלא ידע על כך בזמן אמת.


"שגברת זקן תענה"


השופט דוד רוזן: "אתה לא רואה פה קשר הדוק מדי בין היזם לבין הלשכה שלך?". אולמרט: "כשמציגים לי את הצ'קים שדכנר נתן לזקן, התשובה יותר מורכבת". רוזן: "לפי מה שאתה מבין היום, היה קשר מושחת בין זקן לדכנר ולכן זה לא נוגע אליך. אי-אפשר להבין אחרת את מה שאתה אומר". אולמרט: "אמרתי את מה שאמרתי. זה הנוסח של כבודו ולא הנוסח שלי".

רוזן: "הועברו כספים בין דכנר לזקן, ואתה אומר שאינך יודע על כך. אולי העברת המכתב הייתה קשורה להעברת הכספים הללו ולכן היא הסתירה זאת ממך". אולמרט: "יש דברים שאני לא רוצה לומר. לא אמרתי 'מושחת', כי אני לא חושב שזה האפיק היחיד שבו אפשר להסביר את מערכת היחסים הזו. אולי שולה תסביר את זה".

לאחר חילופי דברים אלו, יצאה זקן מהאולם בארשת פנים כעוסה וחזרה לאחר מספר דקות. חלק מן הנוכחים מחוץ לאולם שמעו אותה מטיחה בזעם: "לי היה קשר מושחת?!".

תדמור הראה, כי לבקשתו של דכנר התקיים דיון בענייני התחבורה של הפרויקט בהשתתפותה של זקן, כגורם העירוני היחיד - למרות שאולמרט אמר שהיא לא עסקה בעניינים מקצועיים. אולמרט השיב: "אני מציע שגברת זקן תענה. מה אתה שואל אותי? זאת לא הייתה השגרה, אני לא יודע למה במקרה אחד לא היו אנשי מקצוע".


"איך יכולת לומר?"


בחקירתו במשטרה אמר אולמרט, כי אינו יודע דבר על היטל ההשבחה בפרויקט ולא עסק בו. לטענת תדמור, תשובות אלו היו לא נכונות, שכן בבית המשפט הוא אישר שהיה מעורב בנושא. אולמרט השיב, כי אמר שלא התערב, והטענה לפיה פעל להפחית את ההיטל היא "שקר, לא היה ולא נברא". תדמור הראה, כי אולמרט היה מכותב במסמכים בנושא. אולמרט השיב: "דברי הבל. אני לא מתמצא בהיטלי השבחה. התערבתי פעם אחת, בנושא ימק"א, כי זה היה מקרה יוצא דופן. כאן אמרתי שיתעסק בזה [מנכ"ל העירייה] רענן [דינור]".

לטענת תדמור, היטל ההשבחה בהולילנד - 20 מיליון דולר - היה הגבוה ביותר שנגבה בעיר, והיה זה בעת שהעירייה הייתה מצויה במצב כספי קשה ועמדה לפטר 500 עובדים. אולמרט השיב: "אילו לא היית סגור כל ימיך בחללים הסגורים של הפרקליטות שמנותקת מהחיים האמיתיים, היית יודע איך מתנהלים דיוני תקציב. אתה מביא לי הדלפה מדיון עם חרדים שרצו כספים, ואמרתי להם שהולכת להיות שנה קשה ויקצצו בבשר החי. אני מציע לך שתקשיב לי טוב, כי לא במקרה לא הבאת עדים אחרים. אמרתי שאני לא מתעסק בזה והעברתי את זה לרענן דינור".

רוזן: "המשנה למנכ"ל העירייה [איתן מאיר] העיד שהוא היה אחראי לנושא היטל ההשבחה, הרחיקו אותו מהטיפול וזה הועבר לאודי ניסן [שהיה מנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים]. קשה היה מאוד להשתחרר מהתחושה שהוא הרגיש נפגע. יש כאן נושא ששווה הרבה מיליוני דולר לעירייה. שואלים אותך ואתה אומר שכלל לא ידעת, והנה אנחנו רואים - לא מהעדות של דכנר, שהתביעה מסכימה שהוא עד איום ונורא - שהנושא הועבר בהתערבותך. לכאורה בא ראש העיר ונענה לבקשת היזמים להעיף את המכשול ולמנות אדם אחר, שאיש אינו חולק שהוא אדם נפלא. איך יכולת לומר שלא ידעת דבר, כשהיית שותף להעברת המכשול?".

אולמרט: "לא אמרתי לסגור ולא אמרתי להוציא את איתן מאיר שהוא איש נפלא. הבנתי שהתעוררה בעיה שקשורה בהיטל ההשבחה ולא הגיעו להסכמה עם המשנה למנכ"ל וביקשו פגישה אתי כדי לעלות את העניין בפני. לא אני עסקתי בזה". רוזן: "דינור לא עשה את זה בלי ידיעתך". אולמרט: "ודאי שבלי ידיעתי. זה לא נתפס על ידו כמשהו דרמטי. ליבת הטענה היא שירדו 5 מיליון דולר; זה לא הובא לניסן, זה עוד היה אצל מאיר. ניסן אמר שהוא לא זוכר שאי פעם דיברתי איתו על העניין". לדבריו, הוא הכחיש בחקירתו שהשתתף בטכס החתימה על הסכם היטל ההשבחה, משום שלא זכר את האירוע.

אולמרט נשאל על מסמך העוסק בטיפולו של ניסן בסוגייה, עליו מופיעה חתימתו - דבר הנוגד את טענתו לפיה כלל לא ידע שניסן מטפל בנושא. אולמרט השיב, כי משהו במסמך הזה נראה לו משונה.