מועצת העיתונות תבחן לעומק את סוגיית סיוע הממשלה לתעשיית העיתונות, כך עולה מפרוטוקול ישיבת מליאת מועצת העיתונות שהתקיימה בשבוע שעבר.
בחודש אפריל השנה קיבלו חברי המועצה לעיונם נייר עבודה שהכינו פרופ' גבי וימן וד"ר צבי רייך תחת הכותרת "תפקיד מועצת העיתונות במשבר בעיתונות". בישיבה שהתקיימה ביום רביעי שעבר שמעה המועצה עידכונים מפי ד"ר רייך, בעקבות ביקורו ב"כנס עתיד העיתונות" שהתקיים לאחרונה בקרדיף, אנגליה, ושיחות שקיים עם פרופ' רוברט פיקארד, "כלכלן מדיה מהמובילים בעולם", כהגדרתו.
אחת ההמלצות הנחרצות של פרופ' פיקארד לענף העיתונות היא לא להסתמך על תמיכה ממשלתית מכל סוג שהוא. לדבריו, כפי שהביא ד"ר רייך, אין על ממשלות להשקיע בסיוע ישיר וזאת מארבע סיבות: א. הסיוע יעיל רק לטווחים קצרים. ב. הסיוע אף פעם לא מספיק. ג. אין מעשי לצפות לסיוע לעיתונות על חשבון רווחה. ד. בסופו של דבר הסיוע הכלכלי יסבסד את "המרצדס של המו"ל".
במקום זאת המליץ פרופ' פיקארד לסייע לפונקציות עיתונאיות ממוקדות כגון תחקירים, סיוע בהפעלת סוכנויות ידיעות מקומיות או מימון נסיעות של עיתונאים לסיקור סיפורים חשובים בחו"ל. "זאת השורה הקדמית ביותר של המידע המוסמך של אנשים שיודעים על מה הם מדברים בתחום הזה, ואנשים שאני מעריך את דעתם יותר מאשר את דעתי", אמר ד"ר רייך על עמדת פרופ' פיקארד.
לא כל חברי המועצה היו שותפים לעמדה זו.
דורון גלעזר, לשעבר עורך "עובדה" ו
מעריב, טען כי באין מודל כלכלי לעיתונות, יש מקום לפנות בבקשות סיוע מהשלטון. "המועצה הזאת צריכה לשאול את עצמה שאלה פשוטה", אמר גלעזר. "[...] האם היא מוכנה לעשות מה שהמו"לים לעתים כן עשו, והם עשו את זה לפעמים, כשהיו להם אינטרסים קיומיים,
עמוס שוקן ומו"לים אחרים, הפעילו לוביסטים בכנסת. הם עשו זאת בלי להסס. האם המועצה מוכנה היום לפעול מול השלטון, על-מנת שהוא יכיר בעיתונים וייתן להם שורת הקלות שניתנות בדרך כלל לעמותות ולארגונים שהשלטון סבור שהם תורמים לדמוקרטיה".
מו"ל
הארץ עמוס שוקן, שנכח בישיבה, הגדיר את הצעתו של גלעזר "סובסידיה". גלעזר התנגד למושג והסביר כי התכוון, לדוגמה, להפוך את התרומה לכלי תקשורת לתרומה המוכרת לצרכי מס. בהמשך הוסיף: "אני סבור שאם עמוס התרוצץ, או אם נציגיו של עמוס התרוצצו לפני כמה שנים בכנסת, ושוחחו עם ח"כים כאלו ואחרים נגד חוקים שהיו אמורים לפגוע בעיתונות, ואם לפני עשר שנים נציגיו של עמוס נלחמו בכנסת נגד החוק הזה, אגב, שאוסר על מודעות מין, עד כמה שזכור לי, ואני מקווה שאני לא טועה, אם כן, אני מצטער, אז אני חושב שבאותה מידה זה לא פחיתות כבוד לבקש שהמערכת הפוליטית תכיר בכמה דברים שנותנים לעיתונות או לגופים עיתונאיים או לגופים וולונטריים עיתונאיים או לעמותות, זכויות שניתנות לגופים שתורמים לדמוקרטיה.
"בעיני זה אפשרי. אני מקווה שלא נשלם עבור זה מחיר כבד. אני חושב עדיין שצריך לעשות את זה, כי האלטרנטיבה יותר גרועה. אין מודל כלכלי לעיתונות היום, תשכחו מזה, אנחנו לא נציע מודל כלכלי לאף
עיתון. [...] אנחנו לא מסוגלים להציע מודלים, אנחנו מסוגלים כן לבקש מהשלטון כמה הקלות לכלי תקשורת שיאפשרו, שיעזרו לכלי תקשורת אלה לשרוד".
שוקן עדכן את חברי המועצה כי בימים אלה העיתון מנהל "קרב" מול משרד הבריאות, שמבקש לבטל לחלוטין את המודעות לסיגריות, אולם הביע התנגדות עקרונית להצעה לפנות אל הכנסת בבקשה להקל עם המצוקה הכלכלית של העיתונות.
"המגמות בכנסת הן כאלה שעדיף לנו להדיר את רגלינו משם, ככל שנוכל", אמר שוקן, אגב אזכור הצעת החוק להעלות באופן דרמטי את את הפיצוי ללא הוכחת נזק בגין לשון הרע. "גם עניינית אני לא חושב שהעיתונות צריכה לבקש סובסידיה מהכנסת", הוסיף שוקן. "יותר נראית לי העמדה של להטיל מע"מ על אילת ועל פירות וירקות מאשר לפטור את העיתונות ממע"מ. אז כל הדברים האלה הם נחמדים, אבל יש הרבה סקטורים שיכולים לטעון טענות דומות על חשיבותם בציבור. אני לא חושב שהכיוון הזה הוא כיוון שמוביל לאיזשהו מקום".
עו"ד נדב העצני הביע אף הוא התנגדות לסבסוד עיתונים על-ידי הממשלה וטען כי יש לכך "מגוון רחב ביותר של נימוקים, גם פרקטיים וגם כלכליים, וגם מוסריים אגב". לדבריו, "אם המועצה תקרא לסבסד את העיתונות, היא תצא נפסדת. היא תהיה פתטית".
"אני רוצה לומר שאני חד-משמעית מתנגד לריקוד עם המחוקק. יש לו מחיר ברור"", החרה החזיק אחריו חיים שיבי. "ראיתי את זה מקרוב לאורך שנים. זה יהיה סופה של העיתונות אם היא תהיה תלויה לקיומה בחסדי המחוקק".
גלעזר ביקש שוב את רשות הדיבור והבהיר כי לא התכוון להפעלת לוביסטים בכנסת, אלא לפנות ל"מגזר הרביעי", כלומר לעסקים שמעוניינים לקדם נושאים חברתיים, ולאפשר להם לתרום לכלי תקשורת תוך מתן פטור לצרכי מס. "כל מה שאני מדבר עליו, זה לפנות למשרד האוצר ולבקש שיתקן כמה תקנות", אמר גלעזר. "[...] לא הצעתי לא לפנות לשלטון ולא לפנות ללוביסטים. אני חושב שזאת טעות. אני חושב שזה פתטי".
הצעה אחרת של פרופ' פיקארד, לתמוך בסוכנויות ידיעות, זכתה לקבלת פנים קרירה פחות מצד מו"ל הארץ. "האם זה לא היה משחרר לך משאבים לעיתונות היותר רצינית, כשאותה כרוניקה מכוסה על-ידי קואופרטיב מהסוג הזה?", שאל מזכ"ל המועצה אריק בכר, ושוקן השיב: "יכול להיות שבתחומים מסוימים אפשר אולי כן לחשוב על זה מחדש".
נשיאת המועצה, השופטת (בדימוס)
דליה דורנר, הובילה החלטה לפיה חברי המועצה יעבירו למזכ"ל בכר את הצעותיהם השונות לבקשות תמיכה כספית בעיתונות שמחייבת התערבות שלטונית. ההצעות ייבחנו מבחינת תועלתם לכלי התקשורת, יתקיים דיון במליאה ולאחריו תוכרע השאלה המרכזית - האם לעודד בקשת סיוע לעיתונות מהשלטון?
