העסקת
מאכערים הייתה "חלק ארי מהעבודה, ודאי באותן שנים", וכך גם נהג
בנק הפועלים אשר העסיק תשעה גורמים כאלו מול ועדת בכר. כך אומר (יום ג', 22.10.13)
דני דנקנר בהמשך עדותו במשפט
הולילנד.
את העובדה ש
מאיר רבין קיבל 1.1 מיליון שקל הסביר דנקנר בכך שמדובר היה בפרויקט בהיקף של 700 מיליון שקל, והדגיש שהתשלום היה על בסיס הצלחה. "למאכערים משלמים תמורת הקשרים ולא תמורת הכישורים", הוסיף. לטענת דנקנר, הוא דחה במשך 15 חודשים את בקשותיו של רבין לקבלת תשלומים. הוא אישר שלא היה הסכם עם רבין, כשם שלדבריו לא היה הסכם עם איש מהמאכערים, אם כי בהמשך סיכמו סכומים ואבני דרך.
דנקנר הוסיף, כי הורה לבצע את התשלומים לרבין מיידית, כי בדרך כלל עבר זמן עד שהחשבוניות הגיעו לאישורו, ולכן נהג לבקש שלא לעכב עוד יותר את התשלום. לדבריו, אם היה רוצה לבצע תשלום מיידי, הוא היה מבוצע באותו יום או למחרת - כפי שנעשה בתשלום אחר שהציג הסניגור, עו"ד נבות תל-צור.
"יש גבול לכל דבר"
דנקנר עמד על כך שדירקטוריון תעשיות מלח אישר בנובמבר 2003 את ההתקשרות עם נותני שירותי לובינג, ודחה את טענות התביעה לפיהן פרוטוקול האישור נכתב בדיעבד. "זה הלך לרואה החשבון, הוא ידע על ישיבת הדירקטוריון", הוסיף. "אתם אומרים שאני מרמה ושנדב [שחר] מרמה ושאורלי [המזכירה] מרמה ושרואי החשבון מרמים. יש גבול לכל דבר". דנקנר ציין, כי לא הזכיר את שמו של רבין, שכן הדירקטוריון אינו עוסק בפרטים כאלו. על השמטת הנושא מטיוטת הפרוטוקול אמר דנקנר, כי הוא אינו עוסק בכתיבת פרוטוקולים.
תל-צור אמר, כי התקלות שנעשו באישור הפרוטוקול אולי היו יכולות להיות עניין למחלקה הכלכלית של בית המשפט, "אך השאלה היא האם הן מקרבות אותנו לטענת השוחד". דנקנר הגיב באומרו, כי הוא לא היה מכותב לנוסחים השונים וראה אותם לראשונה בחקירתו במשטרה. תל-צור הגיש מסמכים המתעדים מקרים דומים של תיקונים בפרוטוקולים של דירקטוריון תעשיות מלח.
את העובדה שהחשבוניות הוצאו בידי חברת ש.א.ד של
שמואל דכנר אמר דנקנר, כי הוא ידע שרבין שכיר בחברה זו ולכן היה זה טבעי שאותה חברה תקבל את התשלום. "אם הייתי רוצה חשבוניות כוזבות, הייתי לוקח מש.א.ד? הייתי לוקח מאיי הבתולה", הוסיף.
השופט
דוד רוזן: "אתה אומר שאולי זה מריח לא טוב, אבל כל עוד זה במסגרת החוק - הריח לא מעניין אותי. זה נכון לגבי
אריה דרעי ו
מיכה גולדמן. אבל אלו קשרים יש לרבין?". דנקנר: "
אביגדור קלנר אמר לי שלרבין יש קשרים טובים במינהל". רוזן: "המאכערים מול המינהל הם תמיד אנשים שעבדו בו". דנקנר: "רבין אמר שהוא מכיר היטב את אפרתי, הוא לא אמר לי שום דבר על קשר משפחתי איתו".
"תספר לי מה הוא עשה"
רוזן: "רבין מקבל 1.1 מיליון בזכות הקשרים שלו, אז למה שיסתיר שאפרתי הוא הדוד שלו?". דנקנר: "זה המצב. נאמר לי שהוא מכיר אנשים נוספים במינהל, נדמה לי שהוא דיבר על היועצים המשפטיים. הוא אמר לי שהוא מקושר מאוד לש"ס, וגם זה היה חלק מהעניין. ראיתי יתרון בכך שבא אדם חרדי, במיוחד שבמינהל יש הרבה אנשים שקשורים לפלג הזה". רוזן: "אתה הולך לשלם מיליון שקל, אתה לא שואל על מה?". דנקנר: "זה תשלום על פני שנתיים".
רוזן: "תספר לי מה הוא עשה. נראה שרוב העבודה שלו היה להיפגש איתך". דנקנר: "הייתי צריכים דוגמאות של עסקות בשביל המכתב לאורית סון. טיפול במכתב של [עו"ד יורם] ראב"ד שלא קיבלנו תשובה; ביקשתי שיבדוק, ואין לי מושג אם קיבלנו תשובה". רוזן: "מה עשה רבין במשך שנתיים? גולדמן ודרעי אני מסוגל להבין שהם מחוברים פוליטית. על מה אתם משלמים כסף?". דנקנר: "נפגשנו עם חברי כנסת: אמנון כהן שהיה יו"ר הוועדה לביקורת המדינה,
דוד אזולאי שהיה סגן שר הפנים. אם אני נפגש עם רבין, זה בגלל שאני חושב שהוא יכול להועיל לי".
בחקירה הנגדית בידי עו"ד אביבה חפץ-נוימן אישר דנקנר, כי בחקירתו במשטרה ידע להזכיר רק את אפרתי כמי שרבין מקושר אליו, לדבריו - משום שלא זכר שמות נוספים. "לא נולדו לי גרסאות", טען. לדברי חפץ-נוימן, במשטרה אמר דנקנר שרבין קישר אותו רק למינהל, בעוד בעדותו כעת הזכיר לראשונה גורמים נוספים. דנקנר השיב, כי נזכר בהם לאחר שעיין ביומניו.
חפץ-נוימן תהתה כיצד לא זכר דנקנר את כל הפרטים הללו, שנגעו לעסקת ענק, בחקירותיו במשטרה. דנקנר השיב, כי הוא מקיים אלפי פגישות בשנה ולא ידע בחקירתו לייצר את ההקשרים. חפץ-נוימן טענה, כי מדובר בגירסה כבושה שנועדה ליצוק תוכן לתשלומים לרבין.