שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, דוד רוזן, תוהה (יום ה', 31.10.13) כיצד אירע שאהוד אולמרט, כאשר שימש כשר התמ"ת, נפגש עם יעקב אפרתי - אז מנכ"ל המינהל - ועם שמואל דכנר לדיון בפרויקט חוות שלם. הוא ציטט מחקירתו של אפרתי במשטרה, לפיה "כל אחד יכול להיפגש עם השר", הזכיר שלא נרשם שום סיכום של הפגישה, ושאל האם אין בכך כדי להוכיח את שמדובר בקשר מושחת. אפרתי התקשה להשיב על השאלה.

את התביעה שאל רוזן, כיצד ייתכן שלאפרתי ניתנו - כטענת המדינה - מאות אלפי שקלים, בעוד חשבונו מצוי ביתרת חובה ולא התגלו סימנים לרכוש נוסף. התובע, עו"ד יוני תדמור, השיב, כי זהו בדיוק האופי של שוחד, הניתן במזומן ושלא ניתן לעלות על עקבותיו.

רוזן גם תהה כיצד קיבל אפרתי - כפי שהעיד - 45,000 שקל במזומן מחותנו, הרב יצחק בניזרי, שהיה עובד מדינה. הוא אמר, כי מוזר שאפרתי לא זכר זאת עד עדותו השבוע, וכי לא סביר בעיניו שאדם במעמדו הסתובב שעות עם "סטיפה" של מאות שטרות. אפרתי השיב, כי חותנו עבד רבות במזומן כמו רבים מבני אותו דור, וכי האירועים התרחשו כפי שהעיד.

רוזן: "אתה סיפרת את זה מיד לעורכי הדין שלך?". אפרתי: "לא ידעתי את זה אז. לא קיבלתי מהמשטרה נתונים כדי לבדוק את ההפקדה". רוזן שאל מדוע אפרתי לא הוכיח שהוא החזיר את הכסף לחותנו. אפרתי השיב, כי אין לו גישה לחשבון של חותנו, וכי אינו יודע האם הלה הפקיד את הכסף בבנק.


הנהג לא נשאל על האירוע


תדמור טען, כי סניגוריו של אפרתי לא העלו בשימוע שנערך ביולי 2011 את הגרסה לפיה מדובר בכסף מהרב בניזרי. גרסה זו לא הועלתה גם כאשר הוגש כתב האישום בינואר 2012, וגם בתגובתו לכתב האישום באוגוסט 2012. אפרתי השיב, כי מדובר במלאכתם של עורכי דינו. עוד הזכיר תדמור, כי נהגו של אפרתי, דני סהר, שהיה עד במשפט כלל לא נשאל על כך, למרות שיכול היה לתמוך בגרסתו.

אפרתי אישר, כי אינו זוכר היכן היה סניף בנק יהב בקריה בו הפקיד לטענתו את הכסף, אך אמר שהוא במפלס הרחוב. תדמור אמר: "מעולם לא היית שם. הסניף הזה נמצא בבניין פלטינום, לא במפלס הרחוב, צריך לעלות אליו. הכניסה אליו נמצאת מאחור, היא מוסתרת מהרחוב". אפרתי טען שזהו מקומו של הסניף כיום, אך התובעת עו"ד אביבה חפץ-נוימן, שמנהלת בו את חשבונה, אמרה שהוא נמצא בו מאז ומעולם.

לדברי אפרתי, הוא לא הזכיר את ההלוואה מחותנו משום שהיה זה אירוע קצר ונקודתי, הוא החזיר את הכסף ובזה הסתיים העניין מבחינתו. תדמור שאל מי עוד ידע על ההלוואה מחותנו, אפרתי אמר שאולי אשתו, אך תדמור הראה שזהבה אפרתי לא הזכירה זאת בעדותה במשטרה. לדברי אפרתי, הוא קיבל את הכסף מחותנו בחבילה מהודקת בגומייה והכניס אותה לכיסו. תדמור תהה האם בצורה כזו הסתובב מנכ"ל המינהל במשך שעות, כאשר הוא מסייר בנמל יפו.


האם נגבתה עמלה?


בחקירתו במשטרה אמר אפרתי, כי גיסתו לבנה פרוינד סייעה כספית לאביה, הרב בניזרי, "ואתה טוען שאתה לוקח ממנו הלוואה?", שאל תדמור. אפרתי השיב: "היא תמכה בכולל של אבא שלה". תדמור: "בהודעה לא אמרת 'כולל'. מדובר בגברת בעלת נכסים, שאתה מנהל את חשבונה בישראל; למה לא ביקשת ממנה הלוואת גישור עד החתונה, במקום ללכת לרב בניזרי?". אפרתי: "לא חיפשתי עזרה. הרב הציע עזרה והיה נפגע אם לא הייתי לוקח. היו לי חלופות לממן את החתונה".

תדמור התייחס גם לטענתו של אפרתי, לפיה הסכום שהפקיד היה 45,000 שקל פחות עמלה, באומרו שאם הייתה עמלה - היא הייתה נרשמת בנפרד. אפרתי השיב, כי העמלה כן הופחתה מהסכום. סניגורו, עו"ד ירון קוסטליץ, טען שעמלת ההפקדה הייתה 0.15% וזהו בדיוק הסכום החסר. תדמור הראה, כי הסכום בו מדובר היה בדיוק 10,000 דולר, וכי בהפקדות נוספות של אפרתי לא נגבתה עמלה דומה.



"הייתי צריך לכתב את דנקנר"


אפרתי הוסיף ואמר, שלא היה כל חריג בפנייתו במאי 2003 ליועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, בבקשה שיקבל החלטה בנוגע לקרקעותיה של חברת תעשיות מלח. אפרתי הסביר, כי הפנייה באה לאחר שהנושא נסחב במשך שנים ולאחר שנפתרו הליקויים עליהם הצביע מבקר המדינה.

אפרתי הכחיש את טענת התביעה, לפיה העביר למאיר רבין את אותו מכתב לרובינשטיין. לדבריו, אינו זוכר שהוא נתן הוראה להעביר את המכתב, אך אינו רואה ממילא בכך שום פגם, שכן היה מקום שיכתב את דני דנקנר. תדמור טען, שלא ייתכן לומר שהעברת המכתב לרבין לא נתנה לו מידע עודף, ותהה כיצד יעלה על הדעת שהיה מקום לתת לדנקנר עוד כלי לתבוע את המדינה. אפרתי השיב: "התמודדתי מול קליינט [דנקנר] וכל הזמן התבזיתי, כי לא יכולתי לתת לו תשובה".

בהתייחסו לפרשת חברת הזרע וחוות שלם אמר אפרתי, כי אם שמואל דכנר ייחס לעצמו את מתן כתב ההרשאה לתכנון - הוא עבד על מישהו. הוא שב ואמר, כי הנושא טופל עוד לפני שהוא בכלל חלם להתמנות למנכ"ל המינהל. לדברי אפרתי, עמדתו נתמכה בידי בכירי המינהל והסתייגויותיהם קיבלו ביטוי בכתב ההרשאה. תדמור הגיש מסמכים פנימיים של המינהל שנתפסו במשרדי חברת הזרע, כולל כאלו שבכתב ידו של אפרתי, והלה אמר שאינו יודע מי העביר אותם.