השפעותיה של הרפורמה במס

בשנת המס 2003 נפל דבר בישראל, כאשר הוחלט לשנות את שיטת המס הנהוגה בארצנו. הלכה ולמעשה, החלטה זו חוללה מהפכה גדולה במשטר המס בישראל וגרמה לשינויים רבים בקרב תושבי ישראל, באשר הם.

במאמר זה שלהלן, נפרוש בפניכם את היריעה בנושא זה, נציג בפניכם את הרקע הנורמטיבי שקדם לרפורמה, את השינוי שהרפורמה חוללה הלכה ולמעשה, תוך התייחסות לאופן מיסוין של הכנסות פירותיות והוניות, ואף נציג בפניכם את שיעורי המס המוטלים כיום על הכנסותיה של חברה ושל יחיד בישראל.

הרקע הנורמטיבי לרפורמה - ביום 24.07.2002 התקבל החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 132), התשס"ב-2002 (להלן: "החוק לתיקון פקודת מס הכנסה"), אשר תחולתו הינה על הכנסה שהופקה או נצמחה החל משנת המס 2003 ואילך (להלן: "הרפורמה"/ "רפורמת המס").

שינוי בסיס המס בעקבות הרפורמה - עיקר הרפורמה התמצה במעבר משיטת מיסוי על בסיס טריטוריאלי, קרי מיסוי כל ההכנסות שהופקו או נצמחו בישראל בלבד, למיסוי על בסיס פרסונלי, קרי מיסוי כל ההכנסות של תושב ישראל, ללא תלות בזהות מקום הפקת ההכנסה. התוצאה של שינוי שיטת המס והמעבר למיסוי על בסיס פרסונלי פרושה הרחבה, הלכה למעשה, של בסיס המס בישראל.

כיצד ממוסים הכנסות פירותית- סעיף 2 לפקודה קובע כי מס הכנסה ישתלם על "הכנסתו של אדם תושב ישראל שהופקה או שנצמחה בישראל או מחוץ לישראל" (מיסוי על בסיס פרסונלי) ועל "הכנסתו של אדם תושב חוץ שהופקה או שנצמחה בישראל" (מיסוי על בסיס טריטוריאלי), מהמקורות הבאים: עסק ומשלח יד; עבודה; דיבידנד, ריבית והפרשי הצמדה; גמלאות; דמי שכירות, תמלוגים, דמי מפתח, פרמיות ורווחים אחרים שמקורם במקרקעין; השתכרות או רווח מנכסים שאינם מקרקעין; חקלאות; פטנט וזכויות יוצרים; והשתכרות או רווח מכל מקור אחר.

כיצד ממוסים רווח הון- לפי סעיף 89 לפקודה, הרי ש- "תושב ישראל חייב במס על רווח הון שנצמח או שהופק בישראל או מחוץ לישראל" (מיסוי על בסיס פרסונלי) ו- "תושב חוץ חייב במס על רווח הון שנצמח או שהופק בישראל" (מיסוי על בסיס טריטוריאלי).

לאור האמור לעיל, הכנסה פרותית או הונית, שהפיק תושב ישראל (יחיד או חברה), נתפסת ברשת המס הישראלית, ללא קשר למקום הפקתה או צמיחתה בתוך גבולות מדינת ישראל או מחוץ להן.



מהם שיעורי המס המוטלים בעקבות הרפורמה?


מס חברות

על כלל הכנסתו של חבר בני אדם ממקורות הכנסה כמפורט להלן מוטל בישראל מס אחיד הנקרא "מס חברות" בשיעורים שלהלן:

לעניין הכנסה שנתקבלה בידי חבר בני אדם בשנת המס 2008 – 27%.

לעניין הכנסה שנתקבלה בידי חבר בני אדם בשנת המס 2009 – 26%.

לעניין הכנסה שנתקבלה בידי חבר בני אדם בשנת המס 2010 ואילך – 25%.



שיעור המס על הכנסת יחיד ממקור פירותי

ככלל, על הכנסת יחיד תושב ישראל שהופקה או שנצמחה בישראל או מחוץ לישראל ממקור פירותי, וכן על הכנסת יחיד שאינו תושב ישראל שהופקה או שנצמחה בישראל, יהא משתלם, בכפוף להוראות הפקודה, לכל שנת המס 2008 (השיעורים משתנים משנה לשנה), מס בשיעורים המפורטים להלן (סעיף 121 לפקודה):

על כל שקל מ-133,680 השקלים החדשים הראשונים – 30%.
על כל שקל חדש מ-133,681 עד 192,000 השקלים החדשים הבאים– 33%.

על כל שקל מ-192,001 עד 413,400 השקלים החדשים הבאים –36%.

על כל שקל נוסף – 47%.

על אף האמור לעיל, על הכנסה שהופקה מיגיעה אישית ולגבי הכנסה חייבת של מי שמלאו לו 60 שנים, יחולו השיעורים האלה:

על כל שקל חדש מ-50,040 השקלים החדשים הראשונים - 10%.
על כל שקל חדש מ-50,041 עד 89,040 השקלים החדשים הבאים - 19%.

על כל שקל חדש מ-89,041 עד 133,680 השקלים החדשים הבאים - 28%.

על כל שקל חדש מ-133,681 עד 192,000 השקלים החדשים הבאים– 33%.

על כל שקל מ-192,001 עד 413,400 השקלים החדשים הבאים –36%.

על כל שקל נוסף – 47%.



שיעור המס על הכנסת יחיד מרווח הון

ככלל, שיעור המס על ריווח הון ריאלי של יחיד מנכס שיום רכישתו חל לפני 1.1.03 מתחלק כך שלעניין ריווח ההון שנצבר בנכס עד ליום 1.1.03 ישלם היחיד את שיעור המס שהיה משלם לו הייתה מתקבלת בידיו הכנסה ממקור פירותי ואילו על יתרת רווח ההון הראלי יהא היחיד חייב במס בשיעור של 20%.

ריווח הון ריאלי של יחיד מנכס שיום רכישתו חל אחרי 1.1.03 ימוסה בשיעור של 20%.

על אף האמור לעיל, רווח הון ריאלי שנוצר ממכירת נייר ערך בחבר בני אדם שבו המוכר הוא יחיד בעל מניות מהותי במועד מכירתו של נייר הערך או ב-12 החודשים שקדמו למכירה, יחויב במס שלא יעלה על 25%.

שיעור המס על ריווח הון אינפלציוני שנצבר בנכס עד 31/12/93 הנו 10%.

כפי שניתן להיווכח, השלכות המס בעקבות הרפורמה הינן הרות גורל מבחינתו של הנישום. הטענה ו/או השאיפה של המחוקק, לפיה המס אינו אמור להשפיע על פעולותיו של הנישום נסוגה לאחור, לאור הרפורמה שהונהגה לפני מספר שנים.

אין לראות באמור לעיל כייעוץ משפטי ו/או חוות דעת משפטית, ויש לראות באמור לעיל כהעברת מידע בלבד באופן בלתי מחייב.