| לקבלת רשימות חדשות בנושא לדוא"ל שלך: |
|
|
|
|
יהורם גאון / Gaon Yehoram |
|
תאריך לידה: 28/12/1939
אזרחות: ישראלית
מצב משפחתי: גרוש
תואר/מקצוע: אמן
תפקיד/עיסוק: בדרן, זמר, מגיש, מראיין, שדרן, שחקן
טלפון: 03-9345666
פקס: 03-934566
כתובת: דוד רמז (כר ברוש5) פתח תקוה
49383
|
יהורם, בן למשה דוד ושרה גאון ז"ל. נולד ביום 28.12.39 כבן זקונים למשפחה ירושלמית. את שנות ילדותו הראשונות עשה בשכונת "בית הכרם". בבית הספר למד במגמה מזרחנית ועל כן הוא שולט בין היתר בשפה הערבית.
לצבא היה אמור להתגייס יהורם לחיל המודיעין, אך בהחלטה של הרגע האחרון ניגש לבחינות ללהקת הנח"ל, ביחד עם חברו, האקורדיאוניסט, תובל פטר. להקת הנח"ל היתה אז שם דבר בעולם הבידור הישראלי - במדינה שהוקמה 9 שנים קודם לכן. בלהקה כיכבו או בין היתר: חיים טופול, אורי זוהר ואיתמר כהן.
ב-1957 התגייס ללהקת הנח"ל, בה כיכב עם אריק איינשטיין, חנן גולדבלט, גברי בנאי, ישראל פוליאקוב, עלינה רוזן ועוד. יהורם שימש בשנת השירות האחרונה שלו (השנה הרביעית כיוון שחתם שנה קבע) כמפקד להקת הנח"ל.
עם שחרורו הקימה נעמי פולני את להקת "התרנגולים". הלהקה שבה ראו לראשונה אילוסטרציה תנועתית לשיר, העמדה שעדיין, לא נראתה בארץ עד אז.
ב-1964 הקים ביחד עם בני אמדורסקי ז"ל ואריק איינשטיין את "שלישיית גשר הירקון". השלישיה יצאה בסיבוב הופעות ברחבי הארץ ובתקליט: "אהבה ראשונה", תקליט שהניב שירים יפים ומושרים בפי כל עד היום ומשודרים ברדיו לעיתים קרובות.
ב-1965 הקליט את תקליט הסולו הראשון שלו: "כל העיר מרכלת עלינו", ומיד יצא לארה"ב ללמוד בימוי טלוויזיה ומשחק.
ב-1966 נקרא חזרה לישראל להשתתף בחזרות על המחזמר "קזבלן" בהפקתו של גיורא גודים ז"ל. דמותו של קזבלן, שהיה מחוספס כלפי חוץ ורך מבפנים, נגעה ללב הצופים. יהורם הצליח לסחוט דמעות בעזרת כישרון משחקו המבורך. "קזבלן" היה גם לסרט קולנוע בשנת 1973 ותרם מס' שירים יפים לשירה העברית, המוכרים ומושרים עד היום: "כל הכבוד", "יש מקום", וכמובן - ההימנון של יהורם גאון - "רוזה" (שיר שלא נכלל במחזמר המקורי, אך מנחם גולן אימץ אותו לסרט).
ב-1969 הוציא יהורם תחת השפעתו של המוסיקאי והמעבד שמעון כהן את תקליטו: "רומנסות בלאדינו" - התקליט הנמכר ביותר בישראל, באותן השנים. רומנסות ושירים מבית אבא ליוו את יהורם במשך כל השנים שבאו לאחר מכן: המופע "רומנסרו ספרדי", הסרט "מטולדו לירושלים", ועוד שירים כהנה וכהנה שנכנסו לתוך תקליטיו. עד היום, הקהל בהופעותיו של יהורם מבקש ממנו את השירים בלאדינו שהפכו בזכות ביצועיו לנכס צאן ברזל. השירים הולבשו אז בעיבודים תזמורתיים גדולים שעשו להם כבוד וקיבלו מימד אחר, מימד של כבוד ויוקרה כראוי להם, ו/או הם יצאו מתוך הבית האינטימי אל החוץ, אל הקהל הרחב שקיבל אותם ברוחב לב.
פעילות ציבורית: כיהן מאז 1993 למשך קדנציה (חמש שנים) כחבר הנהלת העיר ירושלים. החזיק בתיק התרבות והיה ממונה על האוכלוסייה בעלת הצרכים המיוחדים.
קולנוע:
יהורם השתתף בסרטים רבים שהוקרנו בבתי קולנוע:
"דליה והמלחים" (1964) כחבר בשלישיית גשר הירקון. במאי: מנחם גולן; "כל ממזר מלך" (1968). במאי: אורי זוהר, "מצור" (1969 ) במאי: ז'ילברטו טופאנו; "הפריצה הגדולה" (1970). במאי: מנחם גולן (שנעשו בעקבות מלחמת ששת הימים ותיארו את הווי התקופה).
סרטים נוספים בהם השתתף הם: "אני ירושלמי" (1971) - סרט אישי של יהורם גאון, בו הוא חזר אל כל המקומות מהן היתה עשויה ילדותו, המקומות שנלקחו ממנו לאחר מלחמת השחרור ושוחררו אחרי מלחמת ששת הימים, ואז הוא חזר אליהם כמבוגר עם מצלמות הקולנוע. במאי: יהורם גאון.
"קזבלן" (1973) - סרט קולנוע מצליח בבימויו של מנחם גולן שבא בעקבות הצגה המצליחה לא פחות של סוף שנות ה-60', תפקיד בלתי נשכח של יהורם גאון. במאי: מנחם גולן.
"ג'וקר" (1976). במאי: יצחק (צפל) ישורון; "מבצע יהונתן" (1977) - יהורם גאון בתפקיד יוני נתניהו ז"ל שנפל במבצע להחזרת החטופים. במאי: מנחם גולן; "כביש ללא מוצא" (1982) - סרט על הנערות העובדות בכביש - יהורם גאון ככתב טלוויזיה המנסה דרך הכתבה לשקם נערה אחת אותה משחקת ענת עצמון. במאי: יקי יושע; "המאהב" (1986) - עפ"י ספרו של א.ב. יהושע. במאית: מיכל בת אדם.
תיאטרון:
בתחילת שנות ה-60', בטרם פירסומו בתיאטרון כ"קזבלן", היה שחקן מן המניין בתאטרון הקאמרי והשתתף בהצגות: "כנרת כנרת", "טורא", "ציפם עט כל דבר", "וייצק", "שורש כל רע", "קזבלן" (שתי הפקות - 1966, 1989), "פעם בשנה" (1976) - עם גילה אלמגור, "ילדים חורגים לאלוהים" (1982) - הצגה לכבודה למד יהורם במיוחד את שפת הסימנים, כיוון שתפקידו היה לדבר ולשחק אל מול שחקנית חרשת אילמת בהצגה שעסקה בעולמם של החרשים.
טלוויזיה:
במשך השנים השתתף יהורם בסדרות טלוויזיה רבות, תוכניות אירוח, תוכניות מוסיקליות חד-פעמיות ועוד. בין הסדרות, התוכניות והדרמות שהשתתף (רשימה חלקית בלבד):
"מי מרום" - (1983) ימיה הראשונים של ההתיישבות העברית בא"י;
"קרובים קרובים" (1986-1982) - התוכנית הנצחית, הקומדיה העברית הראשונה. תמונות מצחיקות מחייה של משפחה ישראלית ממוצעת. יהורם בתפקיד מהנדס מכונות, נשוי, אב לשלושה ילדים שסובל מהיפוכונדריה.
בין התוכניות הנוספות היו גם "מר מאני" (1996) - על-פי ספרו של א.ב. יהושע. יהורם בתפקיד מר מאני בעצמו בתפקיד מדהים שכולו בשפת הלאדינו; "בלש בירושלים" (1997) - מיני סידרה בת 3 חלקים. יהורם מגלם את אבשלום, איש משטרה לשעבר שמנצח בהווה על מקהלת ילדים וחבריו לשעבר בשירות המשטרה מבקשים ממנו לחזור ולסייע להם לחקור פרשיות מסתוריות. הכל על-רקע הנוף המדהים ומאורעות ההיסטוריה של העיר ירושלים.
"שישי בגאון" (2003) - תוכנית אירוח בהגשתו של יהורם גאון שעלתה לשידור בינואר 2003. תוכנית המתבססת על שנה אחת בעברה של מדינת ישראל ומתמקדת בהבאת גיבוריה של אותה שנה.
רדיו:
יהורם הגיש בעבר תוכניות רדיו אישיות, תוכניות מיוחדות לחגים, ביניהן התוכנית "טעם המן", התוכנית "בשמים לשבת", שהיתה משודרת מדי יום שישי בשעה 15:00 - שעה שליוותה את כניסתה של שבת המלכה ורוח התוכנית היתה בהתאם, ומשנת 1996 משדר יהורם גאון מדי שבוע ברשת ב' של "קול ישראל" את תוכניתו השבועית "גאון ברדיו" בימי שישי בין השעות 15:00-13:15.
יהורם עושה ועשה לא מעט למען הקהילה בפעילות התנדבותית במועצת עיריית ירושלים. במהלך יותר מ-45 שנה יהורם גאון מנעים בקולו, בזמרתו, במשחקו ובכישרונו המבורך - מנעים לעם ישראל את ימיו. קורות הקריירה של יהורם גאון שזורים בדברי ימיה של מדינת ישראל.
- תאריך עידכון: 28/12/2004 06:57:09
|
|
|
