כונס נכסיו של
אלי רייפמן, עו"ד
איתן ארז, ישלם הוצאות בסך 860,000 שקל (150,000 ליש"ט) במסגרת הליך המתנהל בבית המשפט בלונדון. כך קבע (16.12.13) שופט המחלקה המסחרית בבית המשפט העליון בלונדון, מייקל ברטון.
ארז הגיש תביעה לבית המשפט בישראל נגד בוריס ודוד בנאי, על-רקע הסכם שנחתם בעבר בין רייפמן לבין משפחת בנאי. ארז נכנס בנעליו של רייפמן בשל היותו כונס נכסיו של מי שהיה בעל השליטה בחברת אמבלייז. בנאי טענו, כי בהסכם בין הצדדים נקבע שכל מחלוקת ביניהם תתברר בבוררות בלונדון.
בוריס ודוד בנאי הם הבעלים של חברות הפועלות בפולין, בקפריסין, בדרום אפריקה, בנמיביה ובמדינות נוספות. ארז טען, כי בנאי לא העבירו לקופת הפירוק 35% מרווחי חברות אלו ונכסיהן, כפי שנקבע בשנת 2002 בהסכם עם רייפמן. ארז ביקש מבית המשפט המחוזי בתל אביב לאכוף את ההסכם, השופטת
ורדה אלשיך דחתה את בקשתו של בנאי לעכב את תשובתו עד להכרעה בשאלה האם על הסכסוך להידון בבוררות ושופט בית המשפט העליון,
יורם דנציגר, אישר את החלטתה.
אולם כעת קובע ברטון שהתניית הבוררות עומדת בתוקף ולכן על ארז להגיש את התביעה למוסד לבוררות בלונדון. בעקבות קבלת עמדתו של בוריס בנאי, פסק ברטון לזכותו את ההוצאות בסך 150,000 ליש"ט. עורכי הדין האנגלים של בנאי נעזרו בחוות דעת של עו"ד
ניר קהת ממשרד
יובל לוי, בעוד ארז הגיש חוות דעת של הכנ"ר לשעבר, שלמה שחר.
ארז מסר בתגובה: "מדובר בהחלטה תמוהה שלא ניתנת לאכיפה בישראל, של שופט אנגלי שמתעלם ביודעין מהחלטה של בית המשפט העליון של ישראל, שקבע בדיוק ההפך - דהיינו שטענות בנאי לקיום בוררות שמורות לו בערכאות הישראליות. פסק הדין כמובן לא ייאכף בישראל, כי הוא סותר חזיתית החלטות של בית המשפט המחוזי בתל אביב ושל בית המשפט העליון. בוריס בנאי חייב לאלי רייפמן כ-50 מיליון דולר, והוא מנסה להרתיע אותי מלהמשיך בתהליך המשפטי שייאלץ אותו לשלם את חובו לטובת נושיו של רייפמן שעבורם אני פועל".
