מאיר רבין לא נשכר בידי שמואל דכנר "בשל כישוריו או נסיונו המקצועי, אלא על-מנת לשמש צינור ליצירת קשרים והעברת תשלומי שוחד אל מול עובדי ציבור עימם היו לו קשרים משפחתיים וחבריים". כך טוענת (יום ד', 8.1.14) פרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) בהמשך סיכומיה במשפט הולילנד.

הסיכומים בנוגע לרבין מתייחסים בשלב זה לחלקו הנטען בפרשת הולילנד, כאשר ענייני הזרע ותעשיות מלח נדונים בנפרד. לדברי המדינה, רבין הועסק תחילה כאיש קשר ליו"ר הוועדה המחוזית, מתי חותה, ואין לקבל את גרסאותיו השונות כאילו העסקתו החלה רק בשנת 1999.

על מעורבותו של רבין בתשלומי השוחד מבקשת המדינה ללמוד בעיקר משיחתו עם פרקליטיו של דכנר, עוה"ד אמנון יצחקניא ואילן סובל, בדצמבר 2008. בין היתר אמר רבין, כי רק הוא יודע מי קיבל כמה, שכן הוא פרט את הצ'קים של דכנר והעביר כספים במזומן. המדינה מבקשת לדחות את גירסתו של רבין, לפיה שיקר ליצחקניא וסובל כדי לשכנעם שלא לייצג את דכנר.

עוד מצביעה המדינה על שתיקתו של רבין בכל 17 חקירותיו במשטרה. לדבריה, הייתה זו שתיקה מכוונת - כפי שמעידים דבריו של רבין ליצחקניא וסובל מספר חודשים לפני מעצרו - ואף כפי שאמר לדודו, יעקב אפרתי. לטענת הפרקליטות, הסיבה היחידה לשתיקה הייתה שרבין ידע שאין לו הסבר למעשיו ושאם ימסור גירסה, הוא יפליל אחרים. לפיכך, "גרסאותיו של רבין בבית המשפט הן גרסאות כבושות, מבלי שניתן כל הסבר סביר לכבישתן, ומשכך משקלן נמוך ביותר".

לטענת המדינה, בעדותו בבית המשפט הפך רבין ל"סַפָּק גרסאות הגנה לכל דורש", ולעיתים אף העלה גרסאות הגנה שאפילו הנאשמים האחרים לא העלו. עוד נטען, כי הוכח שרבין היה מעורב בהעברת 30,000 דולר ללופוליאנסקי ערב הבחירות לראשות עיריית ירושלים ביוני 2003 והעביר במו ידיו עשרות אלפי שקלים לאלי שמחיוף.