הרב אברהם פיינר, לשעבר חבר מועצת עיריית ירושלים, מודה בהפרת אמונים בפעילותו בפרויקט הולילנד - אך עבירה זו כבר התיישנה. פיינר מכחיש בתוקף שקיבל שוחד בדמות תרומות של הלל צ'רני ושמואל דכנר למוסדות בית מלכה של חסידות בלז, שהוא היה ממנהליהם. כך אומרים (30.1.14) סניגוריו, עוה"ד פרופ' דוד ליבאי וטליה דאר, בסיכומיהם.

לדבריהם, פיינר לא ראה קשר בין תפקידו בעיריית ירושלים לבין נכונותם של צ'רני ודכנר לתרום סכומים נכבדים לבית מלכה. קשר שכזה הוצג רק בידי דכנר, שמעדותו יש להתעלם משום שלא נחקר נגדית בידי באי-כוחו של פיינר, ובשל שקריו הבוטים בנוגע לפיינר כפי שנחשפו בחקירות נגדיות אחרות. התביעה הסתמכה רק על ראיות נסיבתיות, שאינן חד-משמעיות ומותירות ספק שממנו צריך פיינר ליהנות - במיוחד משום שלא ידע על מועדי התרומות ועל סכומיהן, נטען בסיכומים.

ליבאי ודאר מנתחים בפירוט את הנקודות בהן נטל פיינר חלק בהחלטות בנוגע לפרויקט הולילנד, וטוענים שבכולן לא הוכח מעבר לספק סביר שהוא פעל לטובת היזמים. כך למשל לגבי גובה היטל ההשבחה שנגבה בפרויקט ולדחיית ההתנגדויות לתב"ע ד'. עוד הם מציינים, כי למרות שהתרומות לבית מלכה החלו ב-1999 - פיינר לא נקט פעולה כלשהי בנוגע להולילנד עד 2005.

"הרב פיינר הוא אדם ישר, שאמר אמת בחקירותיו במשטרה ובבית המשפט, ומסר גירסה שלכאורה מפלילה אותו בהפרת אמונים (שכבר התיישנה - א.ל) אבל לא בקבלת שוחד. הוא מבין היום שנקלע למצב של ניגוד עניינים אבל מתעקש שלא עלה בדעתו, לא היה מודע ולא הבין שהתרומות של של צ'רני ודכנר הן מתן שוחד עבורו", טוענת ההגנה.

ליבאי ודאר מפרטים שורה ארוכה של נסיבות התומכות, ובהן: תמיכתו הגלויה בגיוס תרומות לבית מלכה, העדר הוכחה שהוא שוחח עם צ'רני על הולילנד, העדר קשר בין מועדי התרומות לבין מועדי הדיונים על הפרויקט ומעמדו השולי של פיינר בעירייה. עוד הם מציינים, כי בחקירתו ובעדותו לא הרחיק פיינר את עצמו מתרומות אלו. לדבריהם, פיינר אכן ביקש בשנת 2005 לקדם את הסכם הפיתוח של הפרויקט - אך עשה זאת כפי שטיפל בפניות אחרות בנוגע לעיכובים וביורוקרטיה בעירייה.

עוד נאמר בסיכומים, כי לא דכנר פנה לבית מלכה, אלא הרב צבי פרקש הוא שפנה לדכנר בשם המוסד. לא הוכח שדכנר שוחח עם פיינר או עם פרקש על הולילנד. "אולי זה נשמע תמוה, אבל זה בהחלט אפשרי, אולי כביטוי לתחכום של התורמים ולמידת הנאיביות שישנה אצל הרב פיינר", אומרים סניגוריו.

לבסוף מתייחסים ליבאי ודאר למצבו הרפואי של פיינר, שהוא נכה ב-98%: "מה תעשה מערכת המשפט ברב פיינר? האם תתחשב במצב בריאותו החמור?... אם יורשע, האם יישלח לבית סוהר? האם יהיה מתאים לריצוי עונש בעבודות שירות?", הוא שואלים רטורית.