ארז וינר משך עתירתו נגד דוח הרפז

אל"ם (מיל.) ארז וינר, מי שהיה עוזרו של גבי אשכנזי בתפקידו כרמטכ"ל, משך (יום ד', 5.2.14) את עתירתו לבג"ץ נגד ממצאי מבקר המדינה בעניינו בפרשת הרפז.

המבקר דאז, מיכה לינדנשטראוס, מצא, כי בפברואר 2010, לאחר שבועז הרפז מסר לאשכנזי, כי ישנה תוכנית של אנשים הקשורים לסביבתו של אהוד ברק לפגוע בו, הפנה אשכנזי את הרפז אל וינר. במשך חצי שנה שיתף וינר פעולה באורח פעיל, שוטף ומשמעותי עם הרפז באיסוף מידע בנוגע להתנהלות ברק וסביבתו והרמ"ט שלו, יוני קורן. וינר גם שיתף פעולה עם הרפז באיסוף מידע בעל אופי מכפיש שהרפז אסף על ברק וסביבתו.

מעשיו של וינר התנהלו על פני חצי שנה ואין מדובר בכשל נקודתי או בטעות חד-פעמית בשיקול הדעת, קבע לינדנשטראוס. לדבריו, "פעולות פסולות - גם אם הן ממניעים של מחויבות יתר לתפקיד או נאמנות רבה למפקד, וגם מתוך הבנה סובייקטיבית - נכונה או שגויה - של הנסיבות, אינן יכולות להיחשב כתואמות את ערכי השליחות והמקצועיות. אף האחריות לסייע ולאפשר לרמטכ"ל יכולת לתפקוד תקין, שהיא חלק מתפקידו של עוזר הרמטכ"ל, אין בה משום הצדקה לחריגה מעקרונות היסוד של כפיפות הדרג הצבאי לדרג המדיני שמעליו".

משרד מבקר המדינה העיר בחומרה לווינר על שיתוף הפעולה שלו עם הרפז. התנהגותו של וינר הייתה פסולה, לא עלתה בקנה אחד עם חוק יסוד צה"ל ועם רוח צה"ל, והיא לא הלמה את היותו קצין בכיר בצה"ל ואת מעמדו כעוזר הרמטכ"ל. פעילות זו מהווה הבנה שגויה מצידו את גבולות המותר והאסור, והיא ראויה לבדיקה מקיפה ויסודית של המופקדים על כך בצה"ל, קבע לינדנשטראוס.

לטענת וינר, דוח המבקר גרם לו נזק עצום ומקשה עליו בחיים האזרחיים. לדבריו, לינדנשטראוס היה צריך לעסוק בהיבטים המערכתיים של הפרשה ולא להסיק מסקנות אישיות. הוא אמר בדיון: "בסופו של דבר עשו לי פה משפט. באתי לכאן לבקש צדק שלא קיבלתי בשום ערכאה אחרת. אני נשפטתי מבלי משפט, כי גזר דיני הוצא לפועל על בסיס דוח המבקר ולא על בסיס שום דבר אחר".

הנשיא אשר גרוניס והשופטות עדנה ארבל ואסתר חיות אמרו, כי אין תקדים להתערבות של בג"ץ בתוכנו של דוח המבקר - להבדיל מהנהלים של עבודתו - וכי לא נראה שיהיה תקדים כזה בשנים הקרובות. לדבריהם, וינר יכול להעלות את השגותיו בוועדת הכנסת לביקורת המדינה. בהמלצת השופטים משך עו"ד עודד סבוראי את העתירה.