שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
איתן אורנשטיין, ביטל (16.4.14) את חיובו של עו"ד
איתן ארז בתשלום הוצאות בסך 150,000 ליש"ט במסגרת כינוס נכסיו של
אלי רייפמן. החיוב בהוצאות הוטל בדצמבר שעבר בידי שופט המחלקה המסחרית בבית המשפט העליון בלונדון, מייקל ברטון.
ארז הגיש תביעה לבית המשפט בישראל נגד בוריס ודוד בנאי, על-רקע הסכם שנחתם בעבר בין רייפמן לבין משפחת בנאי. ארז נכנס בנעליו של רייפמן בשל היותו כונס נכסיו של מי שהיה בעל השליטה בחברת אמבלייז. בנאי טענו, כי בהסכם בין הצדדים נקבע שכל מחלוקת ביניהם תתברר בבוררות בלונדון.
בוריס ודוד בנאי הם הבעלים של חברות הפועלות בפולין, בקפריסין, בדרום אפריקה, בנמיביה ובמדינות נוספות. ארז טען, כי בנאי לא העבירו לקופת הפירוק 35% מרווחי חברות אלו ונכסיהן, כפי שנקבע בשנת 2002 בהסכם עם רייפמן. ארז ביקש מבית המשפט המחוזי בתל אביב לאכוף את ההסכם, השופטת
ורדה אלשיך דחתה את בקשתו של בנאי לעכב את תשובתו עד להכרעה בשאלה האם על הסכסוך להידון בבוררות ושופט בית המשפט העליון,
יורם דנציגר, אישר את החלטתה.
בדצמבר שעבר קבע ברטון שהתניית הבוררות עומדת בתוקף ולכן על ארז להגיש את התביעה למוסד לבוררות בלונדון. בעקבות קבלת עמדתו של בוריס בנאי, פסק ברטון לזכותו את ההוצאות בסך 150,000 ליש"ט. בנאי החל בהליכי אכיפה לגביית ההוצאות, אך אורנשטיין נענה לבקשתו של ארז והורה להפסיק אותם.
לדברי אורנשטיין, בעל תפקיד מטעם בית המשפט יחויב אישית בהוצאות רק במקרים יוצאי דופן - ובמקרה הנוכחי אין כל עילה להטיל הוצאות על ארז, שגם זכה לשבחים מבית המשפט בלונדון. לפיכך, לא נראה שכוונתו של ברטון הייתה לחייבו אישית בהוצאות, גם אם קופת פשיטת הרגל לא תשא בהן.
אורנשטיין קיבל את עמדתו של ארז ואסר עליו להעביר לבית המשפט בלונדון מידע כלשהו מתוך תיק פשיטת הרגל המתנהל בתל אביב. מסירת המידע התבקשה בעקבות דרישתו של בנאי, שטען שהוא רלוונטי לאכיפת תשלום ההוצאות, אך אורנשטיין אומר שבנאי פעל בצורה פסולה בכך שביקש את המידע דרך לונדון ולא דרך תל אביב. הוא גם מביע תמיהה על כך שבית המשפט בלונדון נעתר לבקשה, מבלי לשמוע כלל את עמדתו של ארז ותוך התעלמות מכך שהוא משמש כקצין ביהמ"ש בתל אביב. בנאי חויב בתשלום הוצאות בסך 25,000 שקל.