בית המשפט יתן עונשים הולמים - אומר (יום ב', 29.4.14) שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, דוד רוזן, בעת הטיעונים לעונש במשפט הולילנד. הוא הבהיר, כי אינו מתכוון לגזור את העונש לפי חלוקה של הפרשות השונות לאירועים פרטניים - כפי שעשתה התביעה. גישה זו היא שהביאה אותה לטעון למתחמי ענישה המגיעים אצל רוב הנאשמים לעונשי מאסר דו-ספרתיים. "התביעה רוצה עונש חמור מאוד, ועם זה תתמודדו", אמר רוזן לסניגורים.

סניגורו של אביגדור קלנר, עו"ד איתן מעוז, פתח באומרו, כי המדינה השתמשה בנרטיב משפטי מופרך בבקשתה להטיל על הנאשמים עונשים בלתי חוקיים. לדבריו, התביעה ביקשה להטיל על קלנר עונש של 15-12 שנות מאסר - מתחם חסר תקדים.

"התובע, שאני מעריך אותו באופן אישי, אומר שהחמרת הענישה על עבירת השוחד אינה חלה במקרה הזה - ומבקש מתחם ענישה חמור יותר מאשר העונש המירבי הנוכחי", תקף מעוז את עו"ד יוני תדמור. "מתחמי הענישה המבוקשים לנותני השוחד חמורים יותר מאלו של מקבלי השוחד - כאשר החוק קובע ההפך".


"טיעון ברזל"


לדברי מעוז, לא הייתה זרימה ישירה של כספים מקלנר למקבלי השוחד, אלא קופה שיצר שמואל דכנר - שהוא אשר יזם וניהל את מעשי השוחד - וממנה שילם הלה כראות עיניו. רוזן אמר, כי זהו "טיעון ברזל" אותו יהיה עליו לשקול ברצינות רבה. מעוז הוסיף: "קלנר אולי חטא, אבל לא החטיא; דכנר הוא שהחטיא, ולזה יש חשיבות רבה בקביעת העונש". בפרשת דרעי, למשל, נדונו נותני השוחד לשנת מאסר - כאשר אריה דרעי הוא שביקש את השוחד.

לגישתו של מעוז, המדינה אינה רשאית לחלק את העבירות למספר אירועים, לדרוש מתחם נפרד לכל אירוע ולטעון שהעונש המירבי הוא סכום כל המתחמים. רוזן הגיב באומרו, כי גישתה של המדינה תואמת את פסיקת בית המשפט העליון. לדבריו, על ההגנה להתמודד עם פסקי דין כמו אלו של שלמה בניזרי ודודו ואנונו, שנדונו (בהתאמה) לארבע ושש שנות מאסר - כאשר שם מדובר במקבלי שוחד, שעונשם צריך להיות חמור יותר.

מעוז ביקש ללמוד גזירה שווה מפסק הדין בפרשת רשות המיסים, בו נדון נותן השוחד לשנת מאסר. הוא הזכיר גם את דוד אפל, שנדון ל-3.5 שנות מאסר, ואמר שאפל היה יוזם השוחד - שלא כמו קלנר. דן כהן, אמר מעוז (סניגורו), כי שש שנות המאסר שנגזרו עליו היו על קבלת שוחד וגם בשל בריחתו מהארץ. רף הענישה על קלנר בעבירת השוחד צריך להיות שנה-שנתיים מאסר, סיכם.

מעוז המשיך והתייחס לעבירת הלבנת ההון בה הורשע קלנר, ואומר שהיא הייתה טפלה לעבירת השוחד. הוא הצביע על פסקי דין בהם העונש היה שנת מאסר, ולדבריו רף הענישה הפעם צריך להיות צמוד לזה של העבירה העיקרית ולא לעונש המירבי של עשר שנים.


"היחיד שהולך לכלא"


בין השיקולים לקולא ציין מעוז, כי קלנר הוא היחיד הנושא על גבו את אשמת כל פעילותה של חברת הולילנד פארק, אשר מנהליה בפועל (אמנון ספרן ושמעון גלאון) זוכו. "הוא האיש היחיד שהולך לכלא, לפי מה שבית המשפט משדר לנו", אמר. עוד הזכיר, כי קלנר לא הפיק טובת הנאה אישית כלשהי מן העבירות שבהן הורשע. מעוז דחה את טענת התביעה, לפיה ניסיונותיו של קלנר להגיע לפשרה עם דכנר הם נסיבה לחומרה: "עמדו פה עוה"ד [אמנון] יצחקניא ו[אילן] סובל שעשו בדיוק אותו הדבר, ואותם לא שאלו כיצד - בשל בצע כסף - לא פעלו לגילוי פרשת השחיתות החמורה הזאת".

מעוז הזכיר, כי המדינה תבקש להטיל על שולה זקן 11 חודשי מאסר כמקבלת שוחד - בעוד על קלנר, שנותן שוחד, היא מבקשת להטיל תשע שנות מאסר. "במה שונה התרומה של זקן מתרומתם של קלנר, צ'רני ולופוליאנסקי למדינה? בזה שהיא נותנת מידע על אולמרט בתיק אחר?!", שאל רטורית.

מעוז גם תקף את בקשתה של המדינה לחלט כספים מנותני השוחד, באומרו שאין היגיון בכך שמי שהוציא כסף - יחולט ממנו רכוש. רוזן הגיב: "ההיגיון אומר שמי שמוציא כסף, מצפה לקבל טובת הנאה לפחות בגובה של הכסף שהוציא". מעוז השיב, כי ההיגיון אינו חזות הכל במשפט פלילי, ואין פסיקה לפיה יש חילוט בעבירת שוחד בה לא נקבע מהי טובת ההנאה. עוד ציין, כי מי ששילם היו חברות שבשליטתו ולא הוא עצמו.