הראיות שסיפקה שולה זקן נגד אהוד אולמרט יישמעו חלקית בבית המשפט המחוזי בירושלים. כך החליטו (יום ד', 6.8.14) נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, והשופטים הדנים לצידו בערעורה של המדינה בפרשת טלנסקי - סלים ג'ובראן, יורם דנציגר, ניל הנדל ועוזי פוגלמן. מדובר בקטעים משיחות בין השניים וביומניה של זקן בנוגע לקבלת התרומות ממשה טלנסקי.

משמעות הדבר: פתיחה מחדש של משפט אולמרט בפרשת התרומות שקיבל מטלנסקי, בה זוכה לאחר שבית המשפט קבע, כי מדובר היה בתרומות פוליטיות לגיטימיות. התיק יוחזר לשופטים יעקב סבן ומשה סובל, שדנו בו במקור, ואליהם יצורף שופט נוסף במקום הנשיאה מוסיה ארד שפרשה לגמלאות.


הטענה: השיבוש השפיע


המדינה ביקשה להגיש הקלטות של שתי שיחות בין זקן לאולמרט - אחת מזמן משפטם בירושלים ואחת שנערכה לאחר מכן. עוד ביקשה להגיש את יומניה הממוחשבים של זקן, שנתפסו בידי משרד מבקר המדינה ולאחר מכן בידי המשטרה. המדינה טענה, כי את הקלטות לא יכלה להגיש משום שאחת מהן לא הייתה בידיה והאחרת כלל לא באה לעולם בזמן המשפט. את היומנים לא יכלה להגיש משום שזקן לא העידה במשפט בירושלים - לגירסת המדינה בשל השיבוש שהפעיל אולמרט נגדה - ולכן לא היה בידיה האימות המשפטי הנדרש לתוכנם.

המדינה ביקשה שהראיות הנוספות יוגשו לבית המשפט המחוזי בירושלים, כדי שיבחן שוב האם לזכות את אולמרט בפרשת טלנסקי. לטענתה, הן מלמדות שאולמרט עשה גם שימוש פרטי בכספים שקיבל ממשה טלנסקי - ולא רק שימוש פוליטי. המחוזי זיכה את אולמרט בנימוק שקבלת הכספים לצרכים פוליטיים הייתה חוקית ולא יצרה מצב של מירמה והפרת אמונים כאשר עסק במקביל בקידום ענייניו של טלנסקי.

סניגוריו של אולמרט התנגדו לבקשה. לדבריהם, המידע העיקרי מצוי ביומנים, ואותו יכלה המדינה להגיש אם הייתה מפרידה בין משפטיהם של אולמרט וזקן, ומזמנת את זקן כעדת תביעה נגד אולמרט. על ההקלטות אמרו, כי הן חסרות משמעות בלי היומנים, יש לבדוק האם אינן מזויפות ויש צורך ברקע נרחב כדי להבין אותן. עוד טענו הסניגורים, כי המדינה רומסת את עקרון סופיות הדיון, בו היא עצמה משתמשת כדי להתנגד להגשת ראיות נוספות מצידם של נאשמים.


"לכאורה היה שיבוש"


גרוניס קבע, כי מבחינה עקרונית רשאית המדינה במסגרת ערעור המוגש מטעמה להגיש בקשה לגביית ראיות שלא הוגשו בערכאה הדיונית, אם כי מדובר בהליך נדיר. על אמות המידה לבחינת בקשה כזו המוגשת על-ידי התביעה להיות מחמירות יותר מאלו לבחינת בקשה מסוג זה המוגשת על-ידי הנאשם.

"מתן היתר למדינה במסגרת הערעור להגיש ראיות נוספות, לאחר זיכוי הנאשם בערכאה הדיונית, הוא חריג, וראוי שיוותר חריג. על המדינה לרכז את מלוא מאמציה בערכאה הדיונית. גביית ראיות נוספות במסגרת ערעור המדינה על זיכוי הנאשם צריכה להיעשות במקרים נדירים בלבד", אומר גרוניס.

גרוניס אומר: "לצורכי הבקשה בה אנו דנים ולגביה בלבד, נראה לכאורה כי נעשו ניסיונות על-ידי אולמרט להשפיע על זקן שלא תעיד במשפט. עם זאת, יובהר היטב, כי אין למצוא בדברינו כל ממצא עובדתי בדבר השפעה פסולה של אולמרט על זקן מעבר לבקשה שבפנינו, וממילא אין מקום לעשות שימוש בדברינו בהחלטה זו לשם כך. לצורך ההכרעה בבקשה לגביית ראיות נוספות די שנאמר, כי השיח בין אולמרט לבין זקן המוקלט בקלטות מצדיק גבייה של הראיות, כפי שביקשה המדינה. טעם זה יפה גם באשר ליומנים שבהם עוסקת הבקשה, שלא הוגשו לבית המשפט המחוזי בשל אי-עלייתה של זקן על דוכן העדים".


קביעה ברורה של הדיון


בית המשפט העליון קבע בצורה ברורה כיצד יתנהל הדיון במחוזי:

• "התיק יוחזר לבית המשפט המחוזי, לשם שמיעת עדותה של זקן בקשר להגשת הקָלטות (באשר לקטעים ספציפיים מהם בלבד), ובקשר להגשת היומנים, בלבד. זקן תוכל להישאל על-ידי המדינה בחקירה ראשית באשר לעניינים הקשורים לקבילות ראיות אלו. כן תוכל זקן להישאל בחקירה ראשית לגבי תוכן היומנים וקטעים אלו בקלטות, ובלבד שמדובר בעניינים הקשורים קשר הדוק לחומרים אלו".

• "לבית המשפט המחוזי יוגשו הקלטות ותמלילים אך ורק של הקטעים המפורטים בנספח להחלטה זו. אין להגיש הקלטה או תמליל של קטע שאינו מצוין בנספח המצורף".

• "אין בהחלטתנו זו כדי למנוע מאולמרט מלהעלות כל טענה אחרת בדבר אי-קבילות הקלטות או היומנים. אין אנו קובעים כי הקלטות או היומנים קבילים כראייה. כל שאנו קובעים הוא, כי התיק מוחזר לבית המשפט המחוזי על-מנת שהמדינה תוכל להגישם באמצעות העדתה של זקן".

• "לאחר חקירתה הראשית של זקן, תינתן לאולמרט הזדמנות להתגונן כראוי מפני הראיות החדשות... אולמרט יהיה רשאי, כמובן, לחקור את זקן בחקירה נגדית, והוא יהיה רשאי גם להביא ראיות נוספות להפריך את טענותיה החדשות של התביעה. עם זאת, בית המשפט המחוזי יהיה רשאי ליתן הוראות מתאימות כדי לשמור על מסגרת הדיון, כך שיישמר קשר ענייני בין טענות ההגנה לבין התוספת הראייתית שמבקשת להגיש המדינה".