החלטה טכנית של בית המשפט העליון מרמזת, כי יש ממש בהקלטות השיחות בין
אהוד אולמרט ל
שולה זקן בנוגע לפרשת
משה טלנסקי. השופטים צריכים להכריע כעת, לאחר ששמעו את שני הצדדים, האם לקבל את הקלטות כראיה ולפתוח מחדש את המשפט בפרשה זו, או לדחות את בקשת המדינה ולהשלים את כתב פסק דינם בערעורה על זיכויו של אולמרט.
המדינה ביקשה להגיש הקלטות של שתי שיחות בין זקן לאולמרט - אחת מזמן משפטם בירושלים ואחת שנערכה לאחר מכן. עוד ביקשה להגיש את יומניה הממוחשבים של זקן, שנתפסו בידי משרד
מבקר המדינה ולאחר מכן בידי המשטרה. המדינה טענה, כי את הקלטות לא יכלה להגיש משום שאחת מהן לא הייתה בידיה והאחרת כלל לא באה לעולם בזמן המשפט. את היומנים לא יכלה להגיש משום שזקן לא העידה במשפט בירושלים - לגירסת המדינה בשל השיבוש שהפעיל אולמרט נגדה - ולכן לא היה בידיה האימות המשפטי הנדרש לתוכנם.
המדינה ביקשה שהראיות הנוספות יוגשו לבית המשפט המחוזי בירושלים, כדי שיבחן שוב האם לזכות את אולמרט בפרשת טלנסקי. לטענתה, הן מלמדות שאולמרט עשה גם שימוש פרטי בכספים שקיבל ממשה טלנסקי - ולא רק שימוש פוליטי. המחוזי זיכה את אולמרט בנימוק שקבלת הכספים לצרכים פוליטיים הייתה חוקית ולא יצרה מצב של מירמה והפרת אמונים כאשר עסק במקביל בקידום ענייניו של טלנסקי. עוד אמרה המדינה, כי גם על שופטי העליון להיחשף לקלטות בטרם יכריעו האם לקבל את ערעורה על זיכויו של אולמרט.
סניגוריו של אולמרט התנגדו לבקשה. לדבריהם, המידע העיקרי מצוי ביומנים, ואותו יכלה המדינה להגיש אם הייתה מפרידה בין משפטיהם של אולמרט וזקן, ומזמנת את זקן כעדת תביעה נגד אולמרט. על ההקלטות אמרו, כי הן חסרות משמעות בלי היומנים, יש לבדוק האם אינן מזויפות ויש צורך ברקע נרחב כדי להבין אותן. עוד טענו הסניגורים, כי המדינה רומסת את עקרון סופיות הדיון, בו היא עצמה משתמשת כדי להתנגד להגשת ראיות נוספות מצידם של נאשמים.
הנשיא
אשר גרוניס והשופטים
סלים ג'ובראן,
ניל הנדל ו
עוזי פוגלמן החליטו - בניגוד לדעת המיעוט של השופט
יורם דנציגר - לקבל את הקלטות ולקרוא את תמליליהן. המדינה הגישה את הקלטות והתמלילים בתחילת חודש יולי, וסימנה את הקטעים הרלוונטיים לדעתה בשני צבעים, בהתאם למידת הרלוונטיות.
ב-15.7.14 הורו השופטים לסניגוריו של אולמרט לסמן את התמלילים בצורה דומה ולנמק בקצרה את הסימונים, והללו הוגשו ב-23.7.14. הנחיה זו של בית המשפט העליון מרמזת, כי לדעת השופטים יש לכאורה חשיבות ראייתית לשיחות, שכן אחרת - לא היו מבקשים את תגובתו של אולמרט על עמדת המדינה, אלא דוחים מיד את בקשתה.