הח"כ לשעבר
רונית תירוש לא תקבל פנסיה תקציבית על תקופת כהונתה כמנכ"ל משרד החינוך, בשנים 2006-2001. כך קובע (יום ד', 6.8.14) בית הדין הארצי לעבודה.
תירוש הייתה עובדת מדינה כמורת תיכון בתל אביב משנת 1977. בשנת 1990 היא הפכה לעובדת עירייה, לאחר שמונתה לסגנית מנהל תיכון, וכדי לשמר את זכויות הפנסיה שלה - ביקשה וקיבלה מדי שנה אישור לחופשה ללא תשלום ממשרד החינוך. בשנים 2000-1997 הייתה תירוש מנהלת מינהל החינוך בעיריית תל אביב, בין אוגוסט 2000 לפברואר 2001 לא עבדה ואז מונתה למנכ"ל משרד החינוך.
תירוש ביקשה להכיר בה כ"מנכ"ל הבא מהשירות", כך שתיחשב לעובדת מדינה ותזכה לפנסיה תקציבית. נציבות שירות המדינה דחתה בקשה זו, אך בשנת 2005 קבע הנציב דאז,
שמואל הולנדר - על סמך חוות דעת של עו"ד
נורית אלשטיין מפרקליטות המדינה - שניתן להיענות לבקשה. תירוש התבקשה לשלם 672,000 שקל לצורך שמירת זכויותיה בגין שהותה בחל"ת. ואולם, מאוחר יותר באותה שנה קבע היועץ המשפטי לממשלה דאז,
מני מזוז, כי אין להכיר בה כ"מנכ"ל הבא מהשירות".
בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב (השופט
מיכאל שפיצר, כיום מנהל מערכת בתי המשפט) קיבל את עתירתה של תירוש נגד החלטתו של מזוז, אך בית הדין הארצי קיבל את ערעורה של המדינה. השופט
עמירם רבינוביץ קובע, כי יחסי עובד-מעביד בין תירוש לבין משרד החינוך נותקו כאשר היא הפכה להיות עובדת עיריית תל אביב, ולכן לא חל עליה תנאי הסף של העסקה בשירות המדינה עשר שנים רצופות כדי לקבל פנסיה תקציבית.
רבינוביץ מוסיף: "מורה, מנהלת בתיכון עירוני ט' היא עובדת עירייה. טענתה של המשיבה כי האבחנה בין עבודתה בעיריית תל אביב לבין עבודתה בשירות המדינה מלאכותית היא, נדחתה על-ידי בית הדין האזורי ובדין נדחתה - אלו שתי רשויות נפרדות.
"...תכלית החלטות הממשלה שהכירו בחריג של מנכ"ל הבא מן השירות, הינה לעודד אנשים מתוך שירות המדינה לכהן בתפקידים בכירים. תכלית זו מתגשמת רק כאשר מדובר במקרה בו קיים רצף תעסוקתי של העסקה בשירות המדינה, ולא במקרים בהם יוצרים רצף תעסוקתי פיקטיבי שנרכש בדיעבד".
רבינוביץ פוסל את החלטתו של הולנדר בעניינה של תירוש באומרו, כי היא נשענה על חוות דעתה של אלשטיין - שהייתה אז מנהלת המחלקה לסכסוכי עבודה בפרקליטות - אשר "נסיבות נתינתה, כפי שהתגלו בדיעבד, מעוררות תמיהות". לפיכך, כאמור, לא תקבל תירוש פנסיה תקציבית.
תירוש חויבה בתשלום הוצאות בסך 6,000 שקל. הנשיא
יגאל פליטמן, סגניתו ורדה וירט-ליבנה ונציגי הציבור שלום חבשוש ואמנון גדעון הסכימו עם רבינוביץ. את המדינה ייצגו עוה"ד גדי שילה ורינה מיוחס, ואת תירוש - עוה"ד רועי פוליאק ורון דינור.
