עו"ד
דב ויסגלס, ממקורבי אולמרט וראש לשכתו לשעבר של ראש הממשלה
אריאל שרון, אומר בהקשר המדיני כי "מתווה אולמרט הוא מתווה מוסכם על בכירי הרשות הפלשתינית".
באירוע באוניברסיטת תל אביב, התייחס (יום ד', 3.9.14) לסיבה שבגללה לא חתם ראש הממשלה לשעבר אולמרט על הסכם ואמר: "ההסכמים לא הגיעו לידי מימוש מסיבות פוליטיות פנים-ישראליות. אבו-מאזן ופיאד טיפלו בטרור החמאסי בגדה בצורה רחבה ומשמעותית הרבה יותר מישראל". לדבריו, העברת המידע הזה בצורה יעילה לציבור יכולה להוביל לחילופי שלטון בישראל.
הוא ואחרים דיברו בכינוס השדולה לשת"פ אזורי, אליו הגיעו נציגי השמאל הנצי בישראל, שכותרתו "אופק מדיני - הלכה למעשה".
פרופ' אלי פודה מהאוניברסיטה העברית אמר כי "צוק איתן הוביל לשינוי בדעת הקהל הישראלית. הציבור בישראל ראה את אבו-מאזן מוכיח עצמו כפרטנר. האיומים המתפתחים באזור צריכים לקרב את ישראל למדינות בעלות אינטרסים משותפים לה, ומהבחינה הזו היוזמה האזורית היא מפתח לעתיד ישראל באזור. גם נתניהו שפעם טען שהיוזמה הסעודית תוביל לסופו של העם היהודי, היום מבין שהדבר שונה".
מיכאל מנקין, מנכ"ל מרכז מולד: "צוק איתן היה כישלון אסטרטגי ידוע מראש, והוכיח שוב את קריסת קונספציית 'ניהול הסכסוך' של נתניהו, שמאמין כי לא ניתן לפתור את הסכסוך, אבל ניתן 'לנהל' אותו על אש קטנה לאורך שנים. דווקא בגלל שהקונספציה של ראש הממשלה קרסה, על השמאל להציע קונספציה חלופית שתתמודד עם הפחדים והתקוות של הציבור הישראלי".
ד"ר נמרוד גורן, יו"ר מכון מיתווים: "ההתפתחויות במזרח התיכון אכן מציבות בפני ישראל הזדמנויות חדשות ואופק מדיני. אולם מימושם מותנה במדיניות חוץ ישראלית אחרת, שתשים את קידום השלום ושיתוף הפעולה האזורי בראש סדר העדיפויות. ישראל צריכה לשנות את מדיניותה כלפי ממשלת האחדות הפלשתינית ולהסכים לנהל משא-ומתן עמה, וישראל צריכה להיענות בחיוב לתמריצים האזוריים לשלום מהם היא התעלמה עד כה - יוזמת השלום הערבית והצעת האיחוד האירופי לשדרוג חסר תקדים ביחסים עם ישראל. ללא התקדמות בתהליך השלום, מעמד ישראל באזור ובעולם יוסיף להיחלש".
תא"ל במיל' גדי זהר, ראש המועצה לשלום וביטחון: "לא יהיה שיתוף פעולה אזורי בלי הנושא הפלשתיני. על השמאל להציג פתרונות אמיתיים לסוגיות הביטחון, ויש פתרונות כאלו".
יו"ר השדולה, ח"כ
ניצן הורוביץ (מרצ): "האופק המדיני שהבטיח נתניהו הוא חזיון תעתועים. נתניהו יודע היטב שיש הזדמנות בלתי-חוזרת למהלך מדיני גדול במזרח התיכון יחד עם כל הגורמים המתונים, אך הוא אינו רוצה בו ועושה הכל כדי להכשילו - לצורך הישרדותו הפוליטית. בכך הוא מקריב אינטרס לאומי גורלי על מזבח השיקול הפוליטי הצר. ישראל צריכה להכיר ביוזמת השלום האזורית ולהצטרף לכוחות המתונים. המציאות במזרח התיכון מייצרת הזדמנויות לצד סיכונים. נתניהו מתעקש בקנאות לשמר סטטוס קוו שאינו קיים עוד ומדרדר אותנו לעבר הסיכונים. לכן גלישה לסבב אלימות נוסף - בעזה ובשטחים - היא רק שאלה של זמן, וזמן קצר".
ח"כ עמר בר-לב (העבודה): "יש שאלה האם ההזדמנות עכשיו היא הסכם כולל או הסדר לגבי עזה עם אבו מאזן. לגבי עזה, יש קונצנזוס בציבור הישראלי. אין ויכוח גבולות ויש כאן הזדמנות אסטרטגית של פירוז ופירוק תמורת נמל ימי ושדה תעופה. ולשם צריך ללכת כעת עם כל הבריתות האזוריות שנפתחו בפנינו".
ח"כ
זהבה גלאון, יושב-ראש מרצ: "אין פרטנר בצד הישראלי לקדם מהלך של שלום. ראש הממשלה מנסה לנהל את הסכסוך, אך בפועל הסכסוך מנהל אותו. לציבור מגיע לדעת מה ההסכם שנתניהו חתם עם החמאס, כדי להבין מה צופן העתיד לכולנו".
